SN 56.41 – Lokacintā Sutta – תֵּאוֹרְיַת עוֹלָם
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד רָגַ'גַהַ בַּאֲתַר הַאֲכָלַת הַסְּנָאִים שֶׁבְּמַטַּע הַבַּמְבּוּק. שָׁם קָרָא הַנַּעֲלֶה לַנְּזִירִים:
"הָיָה בֶּעָבָר, נְזִירִים, שֶׁאִישׁ כָּלְשֶׁהוּ בְּצֵאתוֹ אֶת רָגַ'גַהַ בַּמַּחְשָׁבָה: 'אֲתָאֵר תֵּאוֹרְיַת עוֹלָם1' הָלַךְ לְעֵבֶר בְּרֵכַת הַלּוֹטוּס סוּמָגַדְהַה2. בְּבוֹאוֹ יָשַׁב עַל גְּדַת בְּרֵכַת הַלּוֹטוּס סוּמָגַדְהַה וְתֵאֵר תֵּאוֹרְיַת עוֹלָם. רָאָה, נְזִירִים, אוֹתוֹ אִישׁ עַל גְּדַת בְּרֵכַת הַלּוֹטוּס סוּמָגַדְהַה צְבָא אַרְבַּע-גְּיָסוֹת3 נִכְנַס בְּגִבְעוֹל לוֹטוּס4. בִּרְאוֹתוֹ חָשַׁב זֹאת: 'אָכֵן הִשְׁתַּגַּעְתִּי, אָכֵן נִטְרְפָה דַּעְתִּי! אֵין בָּעוֹלָם דְּבָרִים כְּפִי שֶׁנִּרְאוּ לִי.'
"אָז, נְזִירִים, בְּהִכָּנְסוֹ לָעִיר קָרָא הָאִישׁ לִקְבוּצַת אֲנָשִׁים גְּדוֹלָה: 'אָכֵן הִשְׁתַּגַּעְתִּי, נִכְבָּדִים. אָכֵן נִטְרְפָה דַּעְתִּי, נִכְבָּדִים! אֵין בָּעוֹלָם דְּבָרִים כְּפִי שֶׁנִּרְאוּ לִי.'
" 'אֲבָל אֵיךְ, הוֹ אִישׁ, הִשְׁתַּגַּעְתָּ, אֵיךְ נִטְרְפָה דַּעְתְּךָ? מָה נִרְאָה לְךָ, שֶׁאֵין בָּעוֹלָם?'
" 'כָּךְ, נִכְבָּדִים, בְּצֵאתִי אֶת רָגַ'גַהַ בַּמַּחֲשָׁבָה: 'אֲתָאֵר תֵּאוֹרְיַת עוֹלָם' הָלַכְתִּי לְעֵבֶר בְּרֵכַת הַלּוֹטוּס סוּמָגַדְהַה. בְּבוֹאִי יָשַׁבְתִּי עַל גְּדַת בְּרֵכַת הַלּוֹטוּס סוּמָגַדְהַה וְתֵאַרְתִּי תֵּאוֹרְיַת עוֹלָם. רָאִיתִי, נִכְבָּדִים, עַל גְּדַת בְּרֵכַת הַלּוֹטוּס סוּמָגַדְהַה צְבָא אַרְבַּע-גְּיָסוֹת נִכְנָס בְּגִבְעוֹל לוֹטוּס. כָּךְ, נִכְבָּדִים, הִשְׁתַּגַּעְתִּי, כָּךְ נִטְרְפָה דַּעְתִּי. וּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּעוֹלָם נִרְאוּ לִי.'
" 'בְּוַדַּאי, הוֹ אִישׁ, הִשְׁתַּגַּעְתָּ. בְּוַדַּאי, נִטְרְפָה דַּעְתְּךָ. אֵין בָּעוֹלָם דְּבָרִים כְּפִי שֶׁנִּרְאוּ לְךָ.'
"וְאוּלָם, נְזִירִים, אוֹתוֹ אִישׁ רָאָה שָׁם מָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ, לֹא מָה שֶׁאֵינֶנּוּ5. הָיָה בֶּעָבָר, נְזִירִים, שֶׁקְּרָב נִטַּשׁ בֵּין הָאֵלִים וּבֵין הָאַסוּרוֹת6 וּבִקְרַב זֶה, נְזִירִים, הָאֵלִים נִצְּחוּ, הָאַסוּרוֹת נֻצְּחוּ. הָאַסוּרוֹת הַמּוּבָסִים נִמְלְטוּ בְּפַחַד וְנִכְנְסוּ לְעִיר הָאַסוּרוֹת דֶּרֶךְ גִּבְעוֹל לוֹטוּס, לִמְבוּכָתָם שֶׁל הָאֵלִים.
"לָכֵן, נְזִירִים, אַל תְּתָאֲרוּ תֵּאוֹרְיוֹת עוֹלָם: 'הָעוֹלָם נִצְחִי' אוֹ 'הָעוֹלָם אֵינוֹ נִצְחִי'; 'הָעוֹלָם סוֹפִי' אוֹ 'הָעוֹלָם אֵינוֹ סוֹפִי'; 'הַחַיִּים וְהַגּוּף אֶחָד הֵם' אוֹ 'הַחַיִּים אֶחָד וְהַגּוּף אַחֵר'; 'הַטַטְהָגַטַה קַיָּם לְאַחַר הַמָּוֶת' אוֹ 'הַטַטְהָגַטַה אֵינוֹ קַיָּם לְאַחַר הַמָּוֶת'; 'הַטַטְהָגַטַה קַיָּם וְאֵינוֹ קַיָּם לְאַחַר הַמָּוֶת' אוֹ 'הַטַטְהָגַטַה אֵינוֹ קַיָּם וְאֵינוֹ לֹא-קַיָּם לְאַחַר הַמָּוֶת'. וּמַדּוּעַ זֹאת? אֵין תֵּאוֹרְיוֹת אֵלּוּ, נְזִירִים, מוֹעִילוֹת, אֵינָן חִיּוּנִיּוֹת לְחַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה, אֵינָן מוֹלִיכוֹת לָאֲדִישׁוּת, לֹא לִדְעִיכָה, לֹא לַחֲדִילָה, לֹא לְהַשְׁקָטָה, לֹא לְהִוָּכְחוּת, לֹא לְהִתְעוֹרְרוּת, לֹא לְנִירְוָאנַה.
בְּתַאַרְכֶם, נְזִירִים, עֲלֵיכֶם לְתָאֵר 'זֶה הַסֵּבֶל', עֲלֵיכֶם לְתָאֵר 'זוֹ עֲלִיַּת הַסֵּבֶל', עֲלֵיכֶם לְתָאֵר 'זוֹ חֲדִילַת הַסֵּבֶל', עֲלֵיכֶם לְתָאֵר ''זֶה הַנָּתִיב הַמּוֹלִיךְ לַחֲדִילַת הַסֵּבֶל'. וּמַדּוּעַ זֹאת? תֵּאוֹרְיוֹת אֵלּוּ, נְזִירִים, בַּעֲלוֹת עֵרֶךְ הֵן, תְּחִלָּתָם שֶׁל חַיֵּי-הַקְּדֻשָּׁה, מוֹלִיכוֹת לָאֲדִישׁוּת, לִדְעִיכָה, לַחֲדִילָה, לְהַשְׁקָטָה, לְהִוָּכְחוּת, לְהִתְעוֹרְרוּת, לְנִירְוָאנַה7.
"עַל כֵּן, נְזִירִים, יֵשׁ לִשְׁקֹד עַל 'זֶה הַסֵּבֶל', יֵשׁ לִשְׁקֹד עַל 'זוֹ עֲלִיַּת הַסֵּבֶל', יֵשׁ לִשְׁקֹד עַל 'זוֹ חֲדִילַת הַסֵּבֶל', יֵשׁ לִשְׁקֹד עַל 'זֶה הַנָּתִיב הַמּוֹלִיךְ לַחֲדִילַת הַסֵּבֶל'."