מַגְ'הִימָה נִיקָאיָה

הדרשה הקטנה על הרס ההשתוקקות

MN 37 · Cūḷataṇhāsaṅkhaya Sutta · 1,369 מילים

הורדת התרגום · Word


MN 37Cūḷa Taṇhāsaṅkhaya Sutta הַדְּרָשָׁה הַקְּטַנָּה עַל הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד סָוַטְּהִי, בַּמִּנְזָר הַמִּזְרָחִי שֶׁהָיָה אַרְמוֹן אִמּוֹ שֶׁל מִיגָרַה. אָז הָלַךְ סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים1 אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ עָמַד לְצַד אֶחָד. בְּעָמְדּוֹ לְצַד אֶחָד אָמַר סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"בְּאֵיזֶה מוּבָן, בִּקְצָרָה, הַנִּכְבָּד, נָזִיר הִנּוֹ מְשֻׁחְרָר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִגִּיעַ לַסִּיּוּם הַמֻּשְׁלָם, לַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם, לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּשְׁלָמִים, לַמַּטָּרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת, כַּטּוֹב בְּיוֹתֵר בֵּין אֵלִים וּבְנֵי-אָדָם?"

"כָּךְ, אֲדוֹן הָאֵלִים, הַנָּזִיר שׁוֹמֵעַ: 'כָּל הַדְּבָרִים אֵינָם רְאוּיִים לְהִתְמַקֵּם בָּהֶם'2. כַּאֲשֶׁר, אֲדוֹן הָאֵלִים, שָׁמַע הַנָּזִיר: 'כָּל הַדְּבָרִים אֵינָם רְאוּיִים לְהִתְמַקֵּם בָּהֶם' – הוּא יוֹדֵעַ יְשִׁירוֹת3 אֶת כָּל הַדְּבָרִים. בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים – הוּא מֵבִין בִּמְלוֹאָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים. בַּהֲבִינוֹ בִּמְלוֹאָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים – כָּל תְּחוּשָׁה שֶׁהוּא חָשׁ: אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל-וְלֹא אֹשֶׁר, בְּאוֹתָהּ תְּחוּשָׁה הוּא [א] שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בְּאִי-הַקְּבִיעוּת, [ב] שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּדְּעִיכָה, [ג] שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּחֲדִילָה, [ד] שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּהַפְקָרָה4. כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ תְּחוּשָׁה כְּלֹא קְבוּעָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּדְּעִיכָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּחֲדִילָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּהַפְקָרָה – הוּא אֵינוֹ נֶאֱחָז בְּשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נֶאֱחָז -הוּא אֵינוֹ נִרְגָּשׁ5. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נִרְגָּשׁ הוּא מַגִּיעַ אִישִׁית לְנִירְוָאנַה. הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר: 'הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ.' בְּמוּבָן זֶה, בִּקְצָרָה, אֲדוֹן הָאֵלִים, נָזִיר הִנּוֹ מְשֻׁחְרָר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִגִּיעַ לַסִּיּוּם הַמֻּשְׁלָם, לַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם, לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּשְׁלָמִים, לַמַּטָּרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת, כְּרִאשׁוֹן בֵּין אֵלִים וּבְנֵי-אָדָם."

אָז, סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים, בְּהִתְעַנְּגוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ בְּדִבְרֵי הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ לַנַּעֲלֶה וּבְהַקִּיפוֹ אוֹתוֹ, נֶעֱלַם בַּמָּקוֹם.

וּבְאוֹתוֹ זְמַן, הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה הָיָה יוֹשֵׁב לֹא-הַרְחֵק מִן הַנַּעֲלֶה. אָז חָשַׁב הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה: "הַאִם בְּשִׂמְחָתוֹ בְּדִבְרֵי הַנַּעֲלֶה הֵבִין6 יַקְּהַה7 זֶה אֶת דִבְרֵי הַנַּעֲלֶה, אוֹ לֹא8? מָה אִם אֶתְוַדֵּעַ לַיַקְּהַה: בְּשִׂמְחָתוֹ בְּדִבְרֵי הַנַּעֲלֶה, הַהֵבִין יַקְּהַה זֶה אֶת דִבְרֵי הַנַּעֲלֶה, אוֹ לֹא?"

אָז, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָדָם הַנֶּחֱשָׁב חָזָק כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ כְּפוּפָה יִפְשֹׁט אוֹתָהּ אוֹ כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ פְּשׁוּטָה יִכְפֹּף אוֹתָהּ9, נֶעֱלַם הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה מִן הַמִּנְזָר הַמִּזְרָחִי שֶׁהָיָה אַרְמוֹן אִמּוֹ שֶׁל מִיגָרַה וְהוֹפִיעַ בְּעוֹלָם אֵלֵי הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים שָׁרוּי עָדוּי וְנֶהֱנֶה10 בְּחָמֵשׁ מֵאוֹת כְּלֵי נְגִינָה שְׁמֵימִיִּים בְּגַן הַלּוֹטוּס הַלָּבָן הַיָּחִיד. רָאָה סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים אֶת הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה בְּבוֹאוֹ בַּמֶּרְחָק. בִּרְאוֹתוֹ, בִּדְחוֹתוֹ מֵעָלָיו אֶת אוֹתָם חָמֵשׁ מֵאוֹת כְּלֵי נְגִינָה שְׁמֵימִיִּים, אָמַר לְנִכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה זֹאת: "בּוֹא נָא אֲדוֹן מוֹגָּאלַּנַה! בָּרוּךְ בּוֹאוֹ שֶׁל הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה! סוֹף-סוֹף נָטָה הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה מִדַּרְכּוֹ, כְּלוֹמַר: לְדֶרֶךְ זוֹ. יֵשֵׁב נָא הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, מוֹשָׁב זֶה עָרוּךְ לוֹ."

יָשַׁב הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ. גַּם סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים, בְּקַחְתּוֹ מוֹשָׁב נָמוּךְ כָּלְשֶׁהוּ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה לְסַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים זֹאת: "אוֹתָהּ שִׂיחָה, קוֹסִיַה11, בָּהּ אָמַר לְךָ הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה אֶת הַשִּׁחְרוּר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, טוֹב יִהְיֶה אִם אַף אֲנִי אוּכַל לָקַחַת חֵלֶק בִּשְׁמִיעַת הַשִּׂיחָה שֶׁנֶּאֶמְרָה."

"עֲבוֹדָה רַבָּה לָנוּ, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, מַטָּלוֹת רַבּוֹת. אִם לֹא דַּי בַּמַּטָּלוֹת שֶׁלָּנוּ, גַּם מַטְּלוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלֵי הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה. זֹאת וָעוֹד, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, מָה שֶׁהֵיטֵב נִשְׁמַע, הֵיטֵב נִתְקַבֵּל, הֵיטֵב נִתְּנָה עָלָיו הַדַּעַת, הֵיטֵב עִיְנוּ בּוֹ12 – לֹא בִּמְהֵרָה יֵעָלֵם. הָיָה בֶּעָבָר, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, שֶׁקְּרָב נִטַּשׁ בֵּין הָאֵלִים וּבֵין הָאַסוּרוֹת13. בִּקְרָב זֶה, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, הָאֵלִים נִצְּחוּ, הָאַסוּרוֹת נֻצְּחוּ. וַאֲנִי, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, בַּחֲזָרָתִי מִשָׁם כִּמְנַצֵּחַ הַקְּרָב מִן הַנִּצָּחוֹן בַּקְּרָב, בָּנִיתִי אֶת אַרְמוֹן וֶגַ'יַנְטַה. בְּאַרְמוֹן וֶגַ'יַנְטַה, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, מֵאָה מִגְדָּלִים; שִׁבְעָה שִׁבְעָה מְדוֹרִים מְקֹרִים לְמִגְדַּל; שֶׁבַע שֶׁבַע נִימְפוֹת לְמָדוֹר מְקֹרֶה; שֶׁבַע שֶׁבַע בְּנוֹת-לְוָיָה לְנִימְפָה. הַאִם הָיִיתָ רוֹצֶה, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, לִרְאוֹת אֶת אַרְמוֹן וֶגַ'יַנְטַה הַנֶּחְמָד?"

הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה הִסְכִּים בִּשְׁתִיקָה.

אָז הָלְכוּ סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים וּוֶסַּוַנַה הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל14 בְּלַוּוֹתָם אֶת הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה, אֶל עֵבֶר אַרְמוֹן וֶגַ'יַנְטַה. רָאוּ בְּנוֹת הַלְּוָיָה שֶׁל סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים אֶת הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה בְּבוֹאוֹ בַּמֶּרְחָק. בִּרְאוֹתָן, בַּחֲשָׁשׁ וּבְבַיְשָׁנוּת15 נִכְנְסוּ אַחַת אַחַת לְחַדְרָהּ הַפְּנִימִי. מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁכַּלָּה בִּרְאוֹתָהּ אֶת חָמִיהָ חוֹשֶׁשֶׁת וּמִתְבַּיֶּשֶׁת, מַמָּשׁ כָּךְ בְּנוֹת הַלְּוָיָה שֶׁל סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים בִּרְאוֹתָן אֶת הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה, בַּחֲשָׁשׁ וּבְבַיְשָׁנוּת נִכְנְסוּ אַחַת אַחַת לְחַדְרָהּ הַפְּנִימִי.

אָז תָּרוּ וּבָחֲנוּ סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים וּוֶסַּוַנַה הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה אֶת אַרְמוֹן וֶגַ'יַנְטַה: "רְאֵה, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, אֲגַף נֶחְמָד זֶה שֶׁל אַרְמוֹן וֶגַ'יַנְטַה, רְאֵה, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, אֲגַף נֶחְמָד זֶה שֶׁל אַרְמוֹן וֶגַ'יַנְטַה."

"מְפֹאָרוֹת הֵן, הַנִּכְבָּד קוֹסִיַה, זְכוּיוֹת אֵלּוּ שֶׁל מַעֲשֵׂי-עֲבָרְךָ16. מִי מִבְּנֵי-הָאָדָם וְהָאֵלִים אֲשֶׁר יִרְאֶה מַרְאֶה נֶחְמָד זֶה יֹאמַר: 'מְפֹאָרִים בֶּאֱמֶת הֵם אוֹתָם אֵלֵי הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה.' אָכֵן מְפֹאָרוֹת הֵן, הַנִּכְבָּד קוֹסִיַה, זְכוּיוֹת אֵלּוּ שֶׁל מַעֲשֵׂי-עֲבָרְךָ."

אָז חָשַׁב הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה: "עֲצוּמָה הִיא הָרַשְׁלָנוּת בָּהּ חַי יַקְּהַה זֶה17. מָה אִם אֲזַעְזֵעַ אֶת הַיַקְּהַה?" אָז בִּצֵּעַ הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה מַעֲשֵׂי כֹּחַ רוּחָנִי, כָּךְ שֶׁבְּבֹהֶן רַגְלוֹ גָּרַם לְאַרְמוֹן וֶגַ'יַנְטַה לִרְעֹד, לִרְטֹט וּלְהִתְחַלְחֵל. אָז הִתְמַלֵּא לִבָּם שֶׁל סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים וּוֶסַּוַנַה הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְאֵלֵי הַשְּׁלוֹשִׁים-וּשְׁלוֹשָׁה פְּלִיאָה וְתִמָּהוֹן בְּחָשְׁבָם: "אָכֵן מַפְלִיא, יַקִּירִי, אָכֵן בִּלְתִּי רָגִיל, יַקִּירִי. כַּמָּה גָּדוֹל הַכּוֹחַ הָרוּחָנִי וּגְדוֹלָה תִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל הַפָּרוּשׂ, כַּאֲשֶׁר בְּבֹהֶן רַגְלוֹ גָּרַם לָעוֹלָם הַשְּׁמֵימִי לִרְעֹד, לִרְטֹט וּלְהִתְחַלְחֵל."

אָז, בִּרְאֹת הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה אֶת סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים מְזֻעְזָע וּשְׂעַר-גּוּפוֹ סוֹמֵר, אָמַר לְסַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים זֹאת: "אוֹתָהּ שִׂיחָה, קוֹסִיַה, בָּהּ אָמַר לְךָ הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה אֶת הַשִּׁחְרוּר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, טוֹב יִהְיֶה אִם אַף אֲנִי אוּכַל לָקַחַת חֵלֶק בִּשְׁמִיעַת הַשִּׂיחָה שֶׁנֶּאֶמְרָה."

"כָּךְ, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, הָלַכְתִּי אֶל עֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאִי אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתִי עָמַדְתִּי לְצַד אֶחָד. בְּעָמְדִי לְצַד אֶחָד, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, אָמַרְתִּי לַנַּעֲלֶה זֹאת:

" 'בְּאֵיזֶה מוּבָן, בִּקְצָרָה, הַנִּכְבָּד, נָזִיר הִנּוֹ מְשֻׁחְרָר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִגִּיעַ לַסִּיּוּם הַמֻּשְׁלָם, לַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם, לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּשְׁלָמִים, לַמַּטָּרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת, כְּרִאשׁוֹן בֵּין אֵלִים וּבְנֵי-אָדָם?'

"כַּאֲשֶׁר כָּךְ נֶאֱמַר, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, אָמַר לִי הַנַּעֲלֶה זֹאת:

" 'כָּךְ, אֲדוֹן הָאֵלִים, הַנָּזִיר שׁוֹמֵעַ: "כָּל הַדְּבָרִים אֵינָם רְאוּיִים לְהִתְמַקֵּם בָּהֶם". כַּאֲשֶׁר, אֲדוֹן הָאֵלִים, שָׁמַע הַנָּזִיר: "כָּל הַדְּבָרִים אֵינָם רְאוּיִים לְהִתְמַקֵּם בָּהֶם" – הוּא יוֹדֵעַ יְשִׁירוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים. בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים – הוּא מֵבִין בִּמְלוֹאָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים. בַּהֲבִינוֹ בִּמְלוֹאָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים – כָּל תְּחוּשָׁה שֶׁהוּא חָשׁ: אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל-וְלֹא אֹשֶׁר, בְּאוֹתָהּ תְּחוּשָׁה הוּא שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בְּאִי-הַקְּבִיעוּת, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּדְּעִיכָה, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּחֲדִילָה, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּהַפְקָרָה. כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ תְּחוּשָׁה כְּלֹא קְבוּעָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּדְּעִיכָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּחֲדִילָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּהַפְקָרָה – הוּא אֵינוֹ נֶאֱחָז בְּשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נֶאֱחָז – הוּא אֵינוֹ נִרְגָּשׁ. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נִרְגָּשׁ הוּא מַגִּיעַ אִישִׁית לְנִירְוָאנַה. הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר: "הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ." בְּמוּבָן זֶה, בִּקְצָרָה, אֲדוֹן הָאֵלִים, נָזִיר הִנּוֹ מְשֻׁחְרָר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִגִּיעַ לַסִּיּוּם הַמֻּשְׁלָם, לַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם, לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּשְׁלָמִים, לַמַּטָּרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת, כְּרִאשׁוֹן בֵּין אֵלִים וּבְנֵי-אָדָם.'

"כָּךְ, הָאָדוֹן מוֹגָּאלַּנַה, אָמַר לִי הַנַּעֲלֶה בִּקְצָרָה אֶת הַשִּׁחְרוּר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת."

אָז, בְּהִתְעַנְּגוֹ וּבְשִׂמְחָתוֹ בְּדִבְרֵי סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָדָם הַנֶּחֱשָׁב חָזָק כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ כְּפוּפָה יִפְשֹׁט אוֹתָהּ אוֹ כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ פְּשׁוּטָה יִכְפֹּף אוֹתָהּ, נֶעֱלַם הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה מֵעוֹלָם אֵלֵי הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה וְהוֹפִיעַ בַּמִּנְזָר הַמִּזְרָחִי שֶׁהָיָה אַרְמוֹן אִמּוֹ שֶׁל מִיגָרַה.

אָז, זְמַן לֹא רַב אַחֲרֵי עֲזִיבָתוֹ שֶׁל הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה, אָמְרוּ בְּנֵי-לִוְיָתוֹ18 שֶׁל סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים לְסַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים זֹאת: "הַאִם הָיָה זֶה, אֲדוֹנִי, הַנַּעֲלֶה, מוֹרְךָ?"

"לֹא הָיָה זֶה, אֲדוֹנִים, הַנַּעֲלֶה, מוֹרִי. עָמִית לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הָיָה זֶה, הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה."

"רֶוַח הוּא לְךָ, אֲדוֹנִי, הֶשֵּׂג גָּדוֹל הוּא לְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁעֲמִיתְךָ לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה כֹּה רַב כֹּחַ רוּחָנִי, כֹּה רַב תִּפְאֶרֶת! הוֹ, בְּוַדַּאי גַּם הַנַּעֲלֶה, מוֹרְךָ!"

אָז הָלַךְ הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. בְּיָשְׁבוֹ לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "הַאִם הַנִּכְבָּד, זוֹכֵר הַנַּעֲלֶה שֶׁאָמַר לַיַקְּהַה הַיָּדוּעַ סַקַּה הַגָּדוֹל אֶת הַשִּׁחְרוּר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת?"

"זוֹכֵר אֲנִי, מוֹגָּאלַּנַה. סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים הָלַךְ אֵלַי. בְּבוֹאוֹ אֵלַי, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ עָמַד לְצַד אֶחָד. בְּעָמְדּוֹ לְצַד אֶחָד אָמַר לִי סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים זֹאת:

" 'בְּאֵיזֶה מוּבָן, בִּקְצָרָה, הַנִּכְבָּד, נָזִיר הִנּוֹ מְשֻׁחְרָר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִגִּיעַ לַסִּיּוּם הַמֻּשְׁלָם, לַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם, לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּשְׁלָמִים, לַמַּטָּרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת, כְּרִאשׁוֹן בֵּין אֵלִים וּבְנֵי-אָדָם?'

"כַּאֲשֶׁר כָּךְ נֶאֱמַר, מוֹגָּאלַּנַה, אָמַרְתִּי לְסַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים זֹאת:

" 'כָּךְ, אֲדוֹן הָאֵלִים, הַנָּזִיר שׁוֹמֵעַ: "כָּל הַדְּבָרִים אֵינָם רְאוּיִים לְהִתְמַקֵּם בָּהֶם." כַּאֲשֶׁר, אֲדוֹן הָאֵלִים, שָׁמַע הַנָּזִיר: "כָּל הַדְּבָרִים אֵינָם רְאוּיִים לְהִתְמַקֵּם בָּהֶם" – הוּא יוֹדֵעַ יְשִׁירוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים. בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים – הוּא מֵבִין בִּמְלוֹאָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים. בַּהֲבִינוֹ בִּמְלוֹאָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים – כָּל תְּחוּשָׁה שֶׁהוּא חָשׁ: אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל-וְלֹא אֹשֶׁר, בְּאוֹתָהּ תְּחוּשָׁה הוּא שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בְּאִי-הַקְּבִיעוּת, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּדְּעִיכָה, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּחֲדִילָה, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּהַפְקָרָה. כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ תְּחוּשָׁה כְּלֹא קְבוּעָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּדְּעִיכָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּחֲדִילָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּהַפְקָרָה – הוּא אֵינוֹ נֶאֱחָז בְּשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נֶאֱחָז – הוּא אֵינוֹ נִרְגָּשׁ. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נִרְגָּשׁ הוּא מַגִּיעַ אִישִׁית לְנִירְוָאנַה. הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר: "הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ." בְּמוּבָן זֶה, בִּקְצָרָה, אֲדוֹן הָאֵלִים, נָזִיר הִנּוֹ מְשֻׁחְרָר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִגִּיעַ לַסִּיּוּם הַמֻּשְׁלָם, לַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם, לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּשְׁלָמִים, לַמַּטָּרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת, כְּרִאשׁוֹן בֵּין אֵלִים וּבְנֵי-אָדָם.'

"כָּךְ, מוֹגָּאלַּנַה, אָמַרְתִּי לְסַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים בִּקְצָרָה אֶת הַשִּׁחְרוּר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת."

כָּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּהִתְרוֹמְמוּת-הָרוּחַ הִתְעַנֵּג הַנִּכְבָּד מַהָה-מוֹגָּאלַּנַה בְּדִבְרֵי הַנַּעֲלֶה.


הערות · 18

  1. 1Devānamindo. תוארו המקובל של סַקַּה, העומד בראש Tavatiṃsa = "עולם השלושים ושלושה", מקביל לIndra- במיתולוגיה הברהמינית אך שונה ממנו באיפיוניו. עולם זה הוא השני בקרבתו לעולם בני האדם ומעורב בנעשה בו וב"עולם ארבעת המלכים".
  2. 2Sabbe dhammā nālaṃ abhinivesāyā’ti
  3. 3Abhijānāti. יודע מנסיונו כמתרגל. בהקשרים אחרים, כמו בסוף סוטרה זו: "הַאִם, הַנִּכְבָּד, זוֹכֵר הַנַּעֲלֶה שֶׁאָמַר לַיַקְּהַה..." אני מתרגם אותה "זוכר".
  4. 4ארבעת אלו: Aniccānupassī, Virāgānupassī, Nirodhānupassī, Paṭinissaggānupassī הם ארבעת התירגולים האחרונים מתוך ה-16 המתוארים ב"תְּשׂוּמַת-הַלֵּב לַשְּׁאִיפָה וְלַנְּשִׁיפָה" MN118 ומבוארים שם כמקיימים את ביסוס תשומת הלב "תופעות כתופעות."
  5. 5Na paritassati. ראו משפט זהה בסוטרה "הִצָּמְדוּת" SN22.53 והשוו את התהליך.
  6. 6Abhisamecca, מ-Abhisameti .
  7. 7סקה אדון האלים שולט גם על היקהות, ולחשוב עליו כיַקְּהַה לא מראה הערכה רבה, כמו לקרוא למפקד הצבא "חייל". (השוו לדרך בה מדבר הבודהה על סקה בסוטרה זו). במקרה זה מפקפק מהה-מוגלאנה אם סקה העריך נכונה את דברי הבודהה.
  8. 8את התעניינותו המיוחדת של מהה מוגלאנה אפשר אולי להבין על רקע השאלה הזהה ששאל הוא את הבודהה בסוטרה "מְנַקֵּר" AN07.61.
  9. 9כלומר במהירות הבזק, בבת אחת. ראו ביטוי זה גם ב"פיתוח היכולות" MN152, ושם גם ביטויים מקבילים נוספים.
  10. 10ביטוי המתייחס תמיד להנאות החושים, השמימיים או האנושיים, וראו לדוגמה ב"מגנדיה" MN075.
  11. 11שמו של סקה בחייו הקודמים כברהמין. לפנות למלך בשמו הפרטי נחשב כהקטנה. גם הבודהה פונה לסקה בתוארו "אדון האלים" ולא בשמו.
  12. 12ראו שרשרת-פעלים אלה ב"דרשה הקטנה על הריקות" MN121: "...הֵיטֵב שָׁמַעְתָּ, הֵיטֵב קִבַּלְתָּ, הֵיטֵב נָתַתָּ-דַּעְתְּךָ, הֵיטֵב עִיַּנְתָּ."
  13. 13Asurā. האסורות (סיומת רבים עברית למילה בפאלי) נחשבים בסוטרות כבריות נחותות מאדם, אך בעלי כוחות רבים. בעבר שכנו יחד עם האלים בעולם שבמרומי הר מֶהרוּ, אך הושלכו משם כאשר סקה עלה לשלטון. הקרב המדובר הוא קרב בו הם ניסו לחזור ונהדפו.
  14. 14Vessavaṇa הוא אחד מכינוייו של אל זוטר במיתולוגיה ההודית באותה תקופה. הוא אחד מ"ארבעת המלכים הגדולים" בעולם הקרוב ביותר לארץ, וכפוף לסקה אדון האלים. מלכותו של וֶסַוַנַה נמשכת גם על יישויות בעולמנו, בפרט על היַקְהוֹת. ראו "אֵם-נַנְדַה"AN07.53
  15. 15ottappamānā hirīyamānā.
  16. 16הדברים שמהה-מוגלאנה אומר הם שמחה-בהצלחתו המוסרית של סקה בחיים קודמים שאת פרייה הוא רואה כאן, ולא התפעלות אסתטית.
  17. 17אין סתירה בין מה שמהה-מוגלאנה אומר לבין מה שהוא חושב. הדברים שהוא אמר נוגעים למוסריותו של סקה בחיים קודמים, ואילו הרשלנות העצומה שהוא חושב עליה היא בחיים אלו, שבהם יכול סקה להגיע לנירואנה אך הוא בוחר בהנאות החושים המביאות אותו למלחמה, שאת פרייה הוא עלול לראות בהמשך חייו ובחייו הבאים.
  18. 18כך לפי תרגומו של בהיקהו בודהי, כנראה מפני שלהלן סקה פונה אליהם כ-mārisa, כפי שהוא פונה למהה-מוגלאנה. לפי תרגום אי.ב. הורנר "בנות לויתו", מן הסתם משום שבנות לויה של סקה מוזכרות לעיל ואילו בני לוויה של סקה לא הוזכרו. כך או כך, יש משהו חריג באפיזודה זו ביחס לסגנון הסוטרות, בכך שאינה מסופרת מפי אחת הדמויות ולא סופרה למספר מפי אחת הדמויות. לכן נראה לי שהאפיזודה נוספה מאוחר יותר.

לכל הסוטרות