אוּדָאנָה

סוּנְדַרִי

UD 4.8 · Sundarī Sutta · 734 מילים

הורדת התרגום · Word


Ud 4.8Sundarī Sutta סוּנְדַרִי

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד סָוַטְּהִי, בְּמִנְזָר אָנָטָהפִּינְדִיקָה שֶׁבְּמַטַּע גֶ'טָה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה הַנַּעֲלֶה זוֹכֶה לְהוֹקָרָה, הָיָה מְכֻבָּד, נֶחֱשָׁב, זוֹכֶה לִתְשׁוּרוֹת, נַעֲרָץ, מְקַבֵּל גְּלִימוֹת, מְזוֹן-תְּרוּמָה, מְגוּרִים, תְּרוּפוֹת וְאֶמְצָעִים רְפוּאִיִּים. גַּם סַנְגהַת הַנְּזִירִים הָיְתָה זוֹכָה לְהוֹקָרָה, הָיְתָה מְכֻבֶּדֶת, נֶחְשֶׁבֶת, נֶעֱרֶצֶת, מְקַבֶּלֶת גְּלִימוֹת, מְזוֹן-תְּרוּמָה, מְגוּרִים, תְּרוּפוֹת וְאֶמְצָעִים רְפוּאִיִּים. הַנּוֹדְדִים בְּנֵי כִּתוֹת אֲחֵרוֹת לֹא הָיוּ זוֹכִים לְהוֹקָרָה, לֹא הָיוּ מְכֻבָּדִים, לֹא נֶחֱשָׁבִים, לֹא נַעֲרָצִים, לֹא קִבְּלוּ גְּלִימוֹת, מְזוֹן-תְּרוּמָה, מְגוּרִים, תְּרוּפוֹת וְאֶמְצָעִים רְפוּאִיִּים1.

אָז, אוֹתָם נוֹדְדִים בְּנֵי כִּתוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הַהוֹקָרָה לַנַּעֲלֶה וּלְסַנְגהַת הַנְּזִירִים, הָלְכוּ אֶל עֵבֶר מְקוֹמָהּ שֶׁל הַנּוֹדֶדֶת סוּנְדַרִי. בְּבוֹאָם אָמְרוּ לַנּוֹדֶדֶת סוּנְדַרִי זֹאת: "הַאִם יְכוֹלָה אַתְּ, אָחוֹת, לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לִקְרוֹבַיִךְ?"

"מָה, אֲדוֹנִים, אֶעֱשֶׂה? וְכִי מָה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת? אֶת עֶצֶם חַיַּי הָיִיתִי מַקְרִיבָה לְטוֹבַת קְרוֹבַי!"

"אִם כָּךְ, אָחוֹת, לְכִי בְּהַתְמָדָה לְמַטַּע גֶ'טָה."

"כְּדִבְרֵיכֶם, אֲדוֹנִים", אָמְרָה הַנּוֹדֶדֶת סוּנְדַרִי לְאוֹתָם נוֹדְדִים בְּנֵי כִּתוֹת אֲחֵרוֹת בְּהַסְכָּמָה, וְהָלְכָה בְּהַתְמָדָה לְמַטַּע גֶ'טָה.

כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ אוֹתָם נוֹדְדִים בְּנֵי כִּתוֹת אֲחֵרוֹת: "הַנּוֹדֶדֶת סוּנְדַרִי זֹהֲתָה בָּרַבִּים כְּמִי שֶׁהוֹלֶכֶת בְּהַתְמָדָה לְמַטַּע גֶ'טָה", אָז, בְּקַפְּחָם אֶת חַיֶּיהָ בּוֹ בַּמָּקוֹם, בְּהַשְׁלִיכָם אוֹתָהּ בִּתְעָלָה בְּמַטַּע גֶ'טָה, הָלְכוּ לְעֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה. בְּבוֹאָם אָמְרוּ לַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה זֹאת: "אוֹתָהּ הַנּוֹדֶדֶת סוּנְדַרִי, מַהָרָגַ'ה, אֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתָהּ עוֹד."

"וְהֵיכָן אַתֶּם חוֹשְׁשִׁים שֶׁהִיא?"

"בְּמַטַּע גֶ'טָה, מַהָרָגַ'ה."

"אִם כָּךְ, חִקְּרוּ בְּמַטַּע גֶ'טָה."

אָז, אוֹתָם נוֹדְדִים בְּנֵי כִּתוֹת אֲחֵרוֹת, בְּחוֹקְרָם בְּמַטַּע גֶ'טָה, בְּהוֹצִיאָם אוֹתָהּ מֵהַתְּעָלָה שֶׁבָּהּ הִשְׁלִיכוּהָ, בְּהַעֲלוֹתָם אוֹתָהּ עַל אֲלֻנְקָה2, בְּהַכְנִיסָם אוֹתָהּ לְסָוַטְּהִי, בְּלֶכְתָּם מִכְּבִישׁ לִכְבִישׁ, מִצֹּמֶת לְצֹמֶת, הִתְלוֹנְנוּ בִּפְנֵי אֲנָשִׁים:

"רְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַפְּרוּשִׁים בְּנֵי הַסָקְּיַה! חַסְרֵי בּוּשָׁה הֵם הַפְּרוּשִׁים בְּנֵי הַסָקְּיַה, לֹא מוּסָרִיִּים, בַּעֲלֵי אֹפִי רַע, שַׁקְרָנִים, אֵינָם חַיִּים אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה! אָמְנָם הֵם טוֹעֲנִים שֶׁהֵם מִתְנַהֲגִים עַל פִּי הַדְהַרְמָה, נוֹהֲגִים נָכוֹן, חַיִּים אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, דּוֹבְרֵי אֱמֶת, מוּסָרִיִּים, בַּעֲלֵי אֹפִי יְדִידוּתִי; אַךְ אֵין הֵם פְּרוּשִׁים, אֵין הֵם בְּרַהְמִינִים. אָבְדָה פְּרִישׁוּתָם, אָבְדָה בְּרַהֲמִינִיּוּתָם! מִנַּיִן יִהְיוּ פְּרוּשִׂים, מִנַּיִן יִהְיוּ בְּרַהְמִינִים? נְטוּלֵי פְּרִישׁוּת הֵם, נְטוּלֵי בְּרַהֲמִינִיּוּת. וְכִי אֵיךְ זֶה אִישׁ, בַּעֲשֹׂתוֹ מַעֲשֵׂהוּ, מְקַפֵּחַ חַיֶּיהָ שֶׁל אִשָּׁה?"

וּבְאוֹתוֹ זְמַן בְּסָוַטְּהִי, אֲנָשִׁים בִּרְאוֹתָם נְזִירִים, זוֹעֲמִים וְנִרְגָּזִים גִּדְּפוּ וְחֵרְפוּ אוֹתָם בְּדִבּוּר גַּס וּבְחֹסֶר-נִימוּס:

"רְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַפְּרוּשִׁים בְּנֵי הַסָקְּיַה! חַסְרֵי בּוּשָׁה הֵם הַפְּרוּשִׁים בְּנֵי הַסָקְּיַה, לֹא מוּסָרִיִּים, בַּעֲלֵי אֹפִי רַע, שַׁקְרָנִים, אֵינָם חַיִּים אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה! אָמְנָם הֵם טוֹעֲנִים שֶׁהֵם מִתְנַהֲגִים עַל פִּי הַדְהַרְמָה, נוֹהֲגִים נָכוֹן, חַיִּים אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, דּוֹבְרֵי אֱמֶת, מוּסָרִיִּים, בַּעֲלֵי אֹפִי יְדִידוּתִי; אַךְ אֵין הֵם פְּרוּשִׁים, אֵין הֵם בְּרַהְמִינִים. אָבְדָה פְּרִישׁוּתָם, אָבְדָה בְּרַהֲמִינִיּוּתָם! מִנַּיִן יִהְיוּ פְּרוּשִׂים, מִנַּיִן יִהְיוּ בְּרַהְמִינִים? נְטוּלֵי פְּרִישׁוּת הֵם, נְטוּלֵי בְּרַהֲמִינִיּוּת. וְכִי אֵיךְ זֶה אִישׁ, בַּעֲשֹׂתוֹ מַעֲשֵׂהוּ, מְקַפֵּחַ חַיֶּיהָ שֶׁל אִשָּׁה?"

אָז, בַּבֹּקֶר, מִסְפָּר רַב שֶׁל נְזִירִים הֵיטִיבוּ גְּלִימוֹתֵיהֶם, וּבְקַחְתָּם אֶת קַעֲרוֹתֵיהֶם וּגְלִימוֹתֵיהֶם הָעֶלְיוֹנוֹת הָלְכוּ לְסָוַטְּהִי לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת-מָזוֹן. בְּלֶכְתָּם לְסָוַטְּהִי לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת-מָזוֹן, לְאַחַר הָאֲרוּחָה בְּשׁוּבָם מֵאִסּוּף מְזוֹן-הַתְּרוּמָה, הָלְכוּ לְעֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאָם, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתָם לַנַּעֲלֶה יָשְׁבוּ לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לְצַד אֶחָד אָמְרוּ לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"כָּעֵת, הַנִּכְבָּד, בְּסָוַטְּהִי, אֲנָשִׁים בִּרְאוֹתָם נְזִירִים, זוֹעֲמִים וְנִרְגָּזִים מְגַדְּפִים וּמְחָרְפִים אוֹתָם בְּדִבּוּר גַּס וּבְחֹסֶר-נִימוּס: 'רְאוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַפְּרוּשִׁים בְּנֵי הַסָקְּיַה! חַסְרֵי בּוּשָׁה הֵם הַפְּרוּשִׁים בְּנֵי הַסָקְּיַה, לֹא מוּסָרִיִּים, בַּעֲלֵי אֹפִי רַע, שַׁקְרָנִים, אֵינָם חַיִּים אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה! אָמְנָם הֵם טוֹעֲנִים שֶׁהֵם מִתְנַהֲגִים עַל פִּי הַדְהַרְמָה, נוֹהֲגִים נָכוֹן, חַיִּים אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, דּוֹבְרֵי אֱמֶת, מוּסָרִיִּים, בַּעֲלֵי אֹפִי יְדִידוּתִי; אַךְ אֵין הֵם פְּרוּשִׁים, אֵין הֵם בְּרַהְמִינִים. אָבְדָה פְּרִישׁוּתָם, אָבְדָה בְּרַהֲמִינִיּוּתָם! מִנַּיִן יִהְיוּ פְּרוּשִׂים, מִנַּיִן יִהְיוּ בְּרַהְמִינִים? נְטוּלֵי פְּרִישׁוּת הֵם, נְטוּלֵי בְּרַהֲמִינִיּוּת. וְכִי אֵיךְ זֶה אִישׁ, בַּעֲשֹׂתוֹ מַעֲשֵׂהוּ, מְקַפֵּחַ חַיֶּיהָ שֶׁל אִשָּׁה?' "

"קוֹלוֹת אֵלֶּה, נְזִירִים, לֹא יִתְקַיְּמוּ זְמַן אָרֹךְ. שָׁבוּעַ יִמָּשְׁכוּ, בַּחֲלוֹף הַשָּׁבוּעַ יֵעָלְמוּ. אֶת אוֹתָם אֲנָשִׁים, נְזִירִים, שֶׁבִּרְאוֹתָם נְזִירִים, זוֹעֲמִים וְנִרְגָּזִים מְגַדְּפִים וּמְחָרְפִים אוֹתָם בְּדִבּוּר גַּס וּבְחֹסֶר-נִימוּס, תַּאֲשִׁימוּ-חֲזָרָה בְּדִבְרֵי שִׁיר אֵלֶּה:

"הָאוֹמֵר שֶׁקֶר אֶל הַתֹּפֶת יַגִּיעַ

גַּם זֶה שֶׁבַּעֲשׂוֹתוֹ, 'לֹא עָשִׂיתִי' אוֹמֵר;

אַחַר מוֹתָם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים יִהְיוּ

בְּנֵי אֱנוֹשׁ שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שְׁפָלִים."3

אָז, הַנְּזִירִים, בְּשַׁנְנָם דִּבְרֵי שִׁיר אֵלֶּה בְּנוֹכְחוּת הַנַּעֲלֶה, אֶת אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁבִּרְאוֹתָם נְזִירִים, זוֹעֲמִים וְנִרְגָּזִים גִּדְּפוּ וְחֵרְפוּ אוֹתָם בְּדִבּוּר גַּס וּבְחֹסֶר-נִימוּס, הֶאֱשִׁימוּ-חֲזָרָה בְּדִבְרֵי שִׁיר אֵלֶּה:

"הָאוֹמֵר שֶׁקֶר אֶל הַתֹּפֶת יַגִּיעַ

גַּם זֶה שֶׁבַּעֲשׂוֹתוֹ, 'לֹא עָשִׂיתִי' אוֹמֵר;

אַחַר מוֹתָם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים יִהְיוּ

בְּנֵי אֱנוֹשׁ שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שְׁפָלִים."

הָאֲנָשִׁים חָשְׁבוּ כָּךְ: "לֹא פְּרוּשִׁים אֵלּוּ בְּנֵי הַסָקְּיַה הֵם שֶׁעָשׂוּ זֹאת, אֵין זֶה מַעֲשָׂם. קִלְּלוּ-עַצְמָם4 הַפְּרוּשִׁים בְּנֵי הַסָקְּיַה." לֹא הִתְקַיְּמוּ הַקּוֹלוֹת זְמַן אָרֹךְ, שָׁבוּעַ נִמְשְׁכוּ, בַּחֲלוֹף הַשָּׁבוּעַ נֶעֶלְמוּ.

אָז הָלְכוּ נְזִירִים רַבִּים לְעֵבֶר מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאָם, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתָם לַנַּעֲלֶה יָשְׁבוּ לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לְצַד אֶחָד אָמְרוּ לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"מַפְלִיא, הַנִּכְבָּד, בִּלְתִּי-רָגִיל, הַנִּכְבָּד, כַּמָּה הֵיטִיב הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, לוֹמַר זֹאת: 'קוֹלוֹת אֵלֶּה, נְזִירִים, לֹא יִתְקַיְּמוּ זְמַן אָרֹךְ. שָׁבוּעַ יִמָּשְׁכוּ, בַּחֲלוֹף הַשָּׁבוּעַ יֵעָלְמוּ.' נֶעֶלְמוּ, הַנִּכְבָּד, הַקּוֹלוֹת."

אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר, הָגָה בּוֹ-בַּמָּקוֹם הָגוּת5 זוֹ:

"אֲנָשִׁים חַסְרֵי שְׁלִיטָה דּוֹקְרִים בְּדַבְּרָם

קוֹלָם כְּפִיל מִלְחָמָה בְּלֶכְתּוֹ בַּקְּרָב;

בְּשָׁמְעוֹ דִּבּוּר גַּס נֶהְגֶּה,

הַנָּזִיר סוֹבְלָנִי, תּוֹדַעְתּוֹ לְלֹא כַּעַס."


הערות · 5

  1. 1כל הפסקה הזו (בשינויי מקום) מופיעה גם בסוטרות אחרות העוסקות בקנאת נודדים בנזירי הבודהה. ראו: "סוּסִימַה" SN12.70
  2. 2Mañcaka. המילה מופיעה בסוטרות בהקשר של משכב נייד של חולה קשה או מת.
  3. 3בְּנֵי אֱנוֹשׁ שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שְׁפָלִים." בית זה מופיע גם בדהמהפדה (306).
  4. 4דרך מקובלת לטעון לחפות מפשע היתה לקלל את עצמך על תנאי: "אם עשיתי כך וכך, יקרה לי דבר נורא זה-וזה". מה שהבודהה ייעץ לנזירים לומר הוא רק אמירה על חוק הקארמה: המעליל על אחר, מצד אחד והאשם המשקר כדי לחמוק מעונש, שניהם יחוו קארמה רעה. ואולם השומעים הבינו את השיר כקללה עצמית כאמור, וקיבלו קללה זו כהוכחה לחפות הנזירים. לכן שככה השמועה. על כך ש"בני הסקיה" נחשבו דוברי-אמת ראו: "אַנְגוּלִימָלַה" MN086.
  5. 5"הגה הגות" כך תרגמתי udānaṃ udānesi. המילה Udāna משמעה "אמירה רבת משמעות", ומילולית: "אמירה בהתנשפות", וזהו שמו של הקובץ (המסומןUd ) בתוך הקהודקה ניקאיה (המסומנת KN). ב-אודנה 80 סוטרות קצרות במבנה דומה המגיע לשיאו בהגות כזו.

לכל הסוטרות