Vin Bu Pc 33 – Paramparabhojana – אֲרוּחָה לִפְנֵי אַחֶרֶת
(מובאות)
בְּאוֹתוֹ זְמַן גָּר הַבּוּדְּהַה הַנַּעֲלֶה לְיַד וֶסָלִי, בַּבִּנְיָן מְחֻדַּד הַגַּג שֶׁבְּיַעַר הַגָּדוֹל. וּבְאוֹתוֹ זְמַן סִדְרַת אֲרוּחוֹת מְצֻיָּנוֹת נֶעֶרְכָה בְּוֶסָלִי. אָז עָלְתָה בְּפוֹעֵל עָנִי כָּלְשֶׁהוּ הַמַּחְשָׁבָה: "לֹא בְּשֶׁל מָה-בְּכָךְ אוֹתָם אֲנָשִׁים עוֹשִׂים מִתּוֹךְ כָּבוֹד אֲרוּחוֹת אֵלֶּה! מָה אִם אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֲרוּחָה?"
אָז הָלַךְ אוֹתוֹ פּוֹעֵל עָנִי אֶל עֵבֶר מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה1. בְּבוֹאוֹ אָמַר לִמְנַהֵל הָעֲבוֹדָה זֹאת: "בִּרְצוֹנִי, בֶּן-הָאָדוֹן, לַעֲשׂוֹת אֲרוּחָה בְּנוֹכְחוּת הַבּוּדְּהַה וְסַנְגהַת הַנְּזִירִים. תֵּן לִי אֶת שְׂכָרִי."
גַּם מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה הָיָה נוֹתֵן אֵמוּן וּבוֹטֵחַ2. אָז נָתַן מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה לַפּוֹעֵל הֶעָנִי יֶתֶר עַל שְׂכָרוֹ. אָז הָלַךְ הַפּוֹעֵל הֶעָנִי אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַפּוֹעֵל הֶעָנִי לַנַּעֲלֶה זֹאת: "יַסְכִּים נָא הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, לַאֲרוּחָה מָחָר יַחַד עִם סַנְגהַת הַנְּזִירִים."
"דַּע, חָבֵר: גְּדוֹלָה סַנְגהַת הַנְּזִירִים."
"תִּהְיֶה, הַנִּכְבָּד, סַנְגהַת הַנְּזִירִים גְּדוֹלָה. רַבִּים הֵם פֵּרוֹת הַשֵּׁיזָף3 שֶׁהֵכַנְתִּי, וְיִתְמַלְּאוּ תַּעֲרוֹבוֹת הַשֵּׁיזָף לִשְׁתִיָּה4."
הַנַּעֲלֶה הִסְכִּים בִּשְׁתִיקָה. אָז, בִּרְאוֹת אוֹתוֹ פּוֹעֵל עָנִי אֶת הַסְכָּמַת הַנַּעֲלֶה, קָם מִמּוֹשָׁבוֹ וּבְהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ בִּפְנֵי הַנַּעֲלֶה, בְּהַקִּיפוֹ אוֹתוֹ עָזַב אֶת הַמָּקוֹם.
שָׁמְעוּ הַנְּזִירִים: "נִשְׁמָע כִּי הַנַּעֲלֶה יַחַד עִם סַנְגהַת הַנְּזִירִים הֻזְמְנוּ לְמָחָר עַל-יְדֵי פּוֹעֵל עָנִי, וְיִתְמַלְּאוּ תַּעֲרוֹבוֹת הַשֵּׁיזָף לִשְׁתִיָּה." וּבְטֶרֶם הִגִּיעַ הַזְּמַן אָכְלוּ בְּאָסְפָם מְזוֹן תְּרוּמָה5.
שָׁמְעוּ אֲנָשִׁים: "הַנַּעֲלֶה יַחַד עִם סַנְגהַת הַנְּזִירִים הֻזְמְנוּ עַל-יְדֵי פּוֹעֵל עָנִי" וְהִגִּישׁוּ שֶׁפַע מַאֲכָלִים וּמְזוֹנוֹת לְאוֹתוֹ פּוֹעֵל עָנִי. אָז הַפּוֹעֵל הֶעָנִי, בַּחֲלוֹף הַלַּיְלָה, בְּצַוּוֹתוֹ לְהָכִין מַאֲכָלִים וּמְזוֹנוֹת מְצֻיָּנִים, הוֹדִיעַ לַנַּעֲלֶה אֶת הַזְּמַן: "הִגִּיעַ הַזְּמַן, הַנִּכְבָּד. הֲכָנַת הָאֲרוּחָה הִסְתַּיְּמָה."
אָז, בַּבֹּקֶר, הֵיטִיב הַנַּעֲלֶה גְּלִימָתוֹ, וּבְקַחְתּוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הָלַךְ לְעֵבֶר מְעוֹנוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הֶעָנִי. בְּבוֹאוֹ יָשַׁב עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ, יַחַד עִם סַנְגְּהַת הַנְּזִירִים. אָז הִצִּיעַ הַפּוֹעֵל הֶעָנִי לַנְּזִירִים בְּסִיּוּם הָאֲרוּחָה. הַנְּזִירִים אָמְרוּ כָּךְ: "תֵּן מְעַט, חָבֵר! תֵּן מְעַט, חָבֵר!"
"אַל נָא תֹּאמְרוּ, נִכְבָּדִים, 'זֶהוּ פּוֹעֵל עָנִי' וּתְקַבְּלוּ מְעַט מְעַט. שֶׁפַע מַאֲכָלִים וּמְזוֹנוֹת מוּכָנִים; קַבְּלוּ, נִכְבָּדִים, לְפִי הַצֹּרֶךְ."
"לֹא בִּגְלַל זֶה, חָבֵר, אָנוּ מְקַבְּלִים מְעַט מְעַט, אֶלָּא שֶׁבְּטֶרֶם הִגִּיעַ הַזְּמַן אָכַלְנוּ בְּאָסְפֵנוּ מְזוֹן תְּרוּמָה. לָכֵן אָנוּ מְקַבְּלִים מְעַט מְעַט."
אָז, אוֹתוֹ פּוֹעֵל עָנִי הִתְלוֹנֵן הִתְלַהֵט וְהִתְרַתֵּחַ6: "אֵיךְ זֶה הַנִּכְבָּדִים, בִּהְיוֹתָם מֻזְמָנִים אֵלַי אוֹכְלִים בְּמָקוֹם אַחֵר?! הַאִם אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לָתֵת לְפִי הַצֹּרֶךְ?"
שָׁמְעוּ הַנְּזִירִים אֶת תְּלוּנָתוֹ, הִתְלַהֲטוּתוֹ וְהִתְרַתְּחוּתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל הֶעָנִי. אוֹתָם נְזִירִים שֶׁהָיוּ מִסְתַּפְּקִים בְּמוּעָט וּשְׂבֵעֵי רָצוֹן, בַּיְשָׁנִיִּים, דַּאֲגָנִיִּים וְאוֹהֲבֵי תִּרְגּוּל, הִתְלוֹנְנוּ, הִתְלַהֲטוּ וְהִתְרַתְּחוּ: "אֵיךְ זֶה נְזִירִים, בִּהְיוֹתָם מֻזְמָנִים בְּמָקוֹם אֶחָד אוֹכְלִים בְּמָקוֹם אַחֵר?"
אָז הַנְּזִירִים, בְּהוֹכִיחָם7 נְזִירִים אֵלּוּ בְּהַצָּגוֹת דְּבָרִים רַבּוֹת, הוֹדִיעוּ אֶת הַדָּבָר לַנַּעֲלֶה. אָז הַנַּעֲלֶה, בְּכַנְּסוֹ אֶת סַנְגהַת הַנְּזִירִים בְּעִנְיָן זֶה בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ, חָקַר אֶת הַנְּזִירִים: "הַאֱמֶת אָכֵן, נְזִירִים, שֶׁנְּזִירִים בִּהְיוֹתָם מֻזְמָנִים בְּמָקוֹם אֶחָד אָכְלוּ בְּמָקוֹם אַחֵר?"
"אֱמֶת, הַנַּעֲלֶה."
הַבּוּדְּהַה הַנַּעֲלֶה הוֹכִיחַ אוֹתָם: "אֵין זֶה נָאוֹת, אֲנָשִׁים רֵיקִים, אֵין זֶה מַתְאִים, אֵין זֶה הוֹלֵם, אֵין זוֹ הִתְנַהֲגוּת פְּרוּשִׁים, אֵין זֶה מֻתָּר, אֵין לַעֲשׂוֹת זֹאת! אֵיךְ זֶה, נְזִירִים, אֲנָשִׁים רֵיקִים בִּהְיוֹתָם מֻזְמָנִים בְּמָקוֹם אֶחָד אָכְלוּ בְּמָקוֹם אַחֵר? אֵין זֶה, נְזִירִים, מֵבִיא אֶת הַלֹּא-בּוֹטְחִים לִבְטֹחַ, אוֹ אֶת הַבּוֹטְחִים לְהַגְבִּיר בִּטְחוֹנָם, אֶלָּא מֵבִיא, נְזִירִים, אֶת הַלֹּא-בּוֹטְחִים שֶׁלֹּא לִבְטֹחַ, וַאֲחָדִים מִן הַבּוֹטְחִים לְהִשְׁתַּנּוֹת."
אָז בְּהוֹכִיחַ הַנַּעֲלֶה אֶת הַנְּזִירִים, בְּדַבְּרוֹ בְּהַצָּגוֹת דְּבָרִים רַבּוֹת בִּגְנוּת הַקֹּשִׁי לִנְשִׂיאָה, הַקֹּשִׁי לַהֲזָנָה, רִבּוּי הַצְּרָכִים, אִי הַהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט, הַהִתְקַהֲלוּת וְהָעַצְלוּת8; בְּדַבְּרוֹ בְּהַצָּגוֹת דְּבָרִים רַבּוֹת בִּשְׁבָח קַלּוּת הַנְּשִׂיאָה, קַלּוּת הַהֲזָנָה, מִעוּט הַצְּרָכִים, הַהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט, הַלִּטּוּשׁ הָעַצְמִי, הַסַּגְפָנוּת, הַשְׁרָאַת הַבִּטָּחוֹן, הַפִּזּוּר9, הַגְבָּרַת הַמֶּרֶץ10. בְּתִתּוֹ שִׂיחַת דְּהַרְמָה עַל מָה שֶׁנָּאוֹת וְעַל מָה שֶׁמַּתְאִים, קָרָא לַנְּזִירִים:
"וּבְכֵן, נְזִירִים, עָרַכְתִּי כְּלָל תִּרְגּוּל לַנְּזִירִים, מִכּוֹחַ עֶשֶׂר מַשְׁמָעוּיוֹת: לְרַוְחַת הַסַנְגהַה, לְנוֹחוּת הַסַנְגהַה, לִבְלִימַת אֲנָשִׁים מֻפְרָעִים, לְחַיֵּי-נוֹחוּת שֶׁל נְזִירִים אוֹהֲבֵי-מוּסָר, לְרִסּוּן מַתְסִיסֵי חַיִּים אֵלּוּ, לִדְחִיַּת מַתְסִיסֵי הַחַיִּים הַבָּאִים, לַהֲבָאַת הַלֹּא-בּוֹטְחִים לִבְטֹחַ, לְהַגְבָּרַת בִּטְחוֹן הַבּוֹטְחִים, לְיִצּוּב הַדְהַרְמָה הָאֲמִתִּית, וּלְעֶזְרַת הַוִינַיַה.
"וְכָךְ, נְזִירִים, עֲלֵיכֶם לוֹמַר אֶת כְּלַל הַתִּרְגּוּל הַזֶּה:
[הבודהה מנסח כלל שהאוכל ארוחה לפני אחרת חייב להתוודות על כך]11
בְּאֹפֶן זֶה עָרַךְ הַנַּעֲלֶה אֶת כְּלַל הַתִּרְגּוּל לַנְּזִירִים.
וּבְאוֹתוֹ זְמַן12 הָיָה נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ חוֹלֶה. נָזִיר אַחֵר כָּלְשֶׁהוּ, בְּקַחְתּוֹ מְזוֹן תְּרוּמָה, הָלַךְ לְעֵבֶר אוֹתוֹ נָזִיר. בְּבוֹאוֹ אָמַר לְאוֹתוֹ נָזִיר: "אֱכֹל, חָבֵר."
"דַּי, חָבֵר. אֲנִי מְצַפֶּה לַאֲרוּחָה."13
שָׁם הוּבָא מְזוֹן הַתְּרוּמָה לַנָּזִיר אַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַנָּזִיר לֹא אָכַל כְּדֵי צָרְכּוֹ.
הַדָּבָר נוֹדַע לַנַּעֲלֶה. אָז הַנַּעֲלֶה, בְּתִתּוֹ שִׂיחַת דְּהַרְמָה עַל מָה שֶׁנָּאוֹת וְעַל מָה שֶׁמַּתְאִים, קָרָא לַנְּזִירִים:
[הבודהה מתקן את כלל התרגול כך שנזיר חולה יכול לאכול ארוחה לפני אחרת.]
וּבְאוֹתוֹ זְמַן, בִּזְמַן נְתִינַת הַגְּלִימוֹת14, בַּהֲכִינָם אֲרוּחָה עִם גְּלִימוֹת, הִזְמִינוּ אֲנָשִׁים אֶת הַנְּזִירִים: "בְּאָכְלְכֶם נַלְבִּישׁ אֶתְכֶם בִּגְלִימוֹת."
הַנְּזִירִים לֹא הִסְכִּימוּ, בְּחָשְׁשָׁם: "הַנַּעֲלֶה דָּחָה אֲרוּחָה לִפְנֵי אַחֶרֶת15.16" רַק גְּלִימוֹת מְעַטּוֹת הִתְקַבְּלוּ.
הַדָּבָר נוֹדַע לַנַּעֲלֶה. אָז הַנַּעֲלֶה, בְּתִתּוֹ שִׂיחַת דְּהַרְמָה עַל מָה שֶׁנָּאוֹת וְעַל מָה שֶׁמַּתְאִים, קָרָא לַנְּזִירִים:
[הבודהה מתקן את כלל התרגול כך שנזירים יכולים לאכול ארוחה לפני אחרת בזמן מתן הגלימות.]
וּבְאוֹתוֹ זְמַן, בִּזְמַן עֲשִׂיַּת הַגְּלִימוֹת, נְזִירִים הֻזְמְנוּ לַאֲרוּחָה.
הַנְּזִירִים לֹא הִסְכִּימוּ, בְּחָשְׁשָׁם: "הַנַּעֲלֶה דָּחָה אֲרוּחָה לִפְנֵי אַחֶרֶת."
הַדָּבָר נוֹדַע לַנַּעֲלֶה. אָז הַנַּעֲלֶה, בְּתִתּוֹ שִׂיחַת דְּהַרְמָה עַל מָה שֶׁנָּאוֹת וְעַל מָה שֶׁמַּתְאִים, קָרָא לַנְּזִירִים:
[הבודהה מתקן את כלל התרגול כך שנזירים יכולים לאכול ארוחה לפני אחרת בזמן עשיית הגלימות.]
אָז, בַּבֹּקֶר, הֵיטִיב הַנַּעֲלֶה גְּלִימָתוֹ, וּבְקַחְתּוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הָלַךְ עִם הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה כְּבֵן-לִוְיָתוֹ לְעֵבֶר בֵּית מִשְׁפָּחָה כָּלְשֶׁהִי. בְּבוֹאוֹ יָשַׁב עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ. אָז אוֹתָם אֲנָשִׁים נָתְנוּ אֹכֶל לַנַּעֲלֶה וְלַנִּכְבָּד אָנַנְדַה. הַנִּכְבָּד אָנַנְדַה, בְּחָשְׁשׁוֹ, לֹא קִבֵּל.
"קַבֵּל, אָנַנְדַה."
"דַּי, הַנַּעֲלֶה. אֲנִי מְצַפֶּה לַאֲרוּחָה."
"אִם כָּךְ, אָנַנְדַה, בְּהַחֲלִיפְךָ17 – קַבֵּל."
אָז הַנַּעֲלֶה, בְּתִתּוֹ שִׂיחַת דְּהַרְמָה עַל מָה שֶׁנָּאוֹת וְעַל מָה שֶׁמַּתְאִים, קָרָא לַנְּזִירִים:
[הבודהה מתקן את כלל התרגול כך שנזירים יכולים לאכול ארוחה לפני אחרת אם מסרו לנזיר אחר את ההזמנה לארוחה האחרת.]