AN 4.42 – Pañha Sutta שְׁאֵלוֹת –
"אַרְבָּעָה הֵם, נְזִירִים, מַעֲנֵי-הַשְּׁאֵלוֹת1. אֵלּוּ אַרְבָּעָה?"
"[א] יֵשׁ, נְזִירִים, שְׁאֵלוֹת שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עֲלֵיהֶן בְּהַכְלָלָה2.
[ב] יֵשׁ, נְזִירִים, שְׁאֵלוֹת שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עֲלֵיהֶן בְּפֵרוּט3.
[ג] יֵשׁ, נְזִירִים, שְׁאֵלוֹת שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עֲלֵיהֶן בַּחֲקִירָה4.
[ד] יֵשׁ, נְזִירִים, שְׁאֵלוֹת שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עֲלֵיהֶן בְּהַשְׁעָיָה5."
"לְאַחַת הַדִּבּוּר בְּהַכְלָלָה,
לְאַחֶרֶת הַדִּבּוּר בְּפֵרוּט;
אֶת הַשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לַחֲקֹר,
וְאֶת הָרְבִיעִית לְהַשְׁעוֹת.
וְכַאֲשֶׁר הוּא יוֹדֵעַ,
אֶת הָרָאוּי כָּאן וְכָאן;
'מְיֻמָּן בְּאַרְבַּע הַשְּׁאֵלוֹת'
כָּךְ מְכַנִּים אֶת הַנָּזִיר.
קָשֶׁה לְהַכְנִיעוֹ, קָשֶׁה לַהֲבִיסוֹ,
עָמֹק, קָשֶׁה לְהִתְמוֹדֵד עִמּוֹ;
אֶת הַמּוֹעִיל וְאֶת הַמַּזִּיק,
אֶת שְׁנֵיהֶם הֵיטֵב הוּא מַכִּיר.
מִן הַמַּזִּיק הוּא מִתְרַחֵק,
אֶת הַמּוֹעִיל מַחֲזִיק, הֶחָכָם;
בְּהַגִּיעוֹ אֶל הַמּוֹעִיל, הַפִּקֵּחַ
'חָכָם' הוּא נִקְרָא בְּפִי-כֹּל."