אַנְגוּטָרָה נִיקָאיָה

נוֹשְׂאֵי שִׂיחָה

AN 3.67 · Kathāvatthu Sutta · 437 מילים

הורדת התרגום · Word


AN 3.67Kathāvatthu Sutta נוֹשְׂאֵי שִׂיחָה –

"שְׁלוֹשָׁה הֵם, נְזִירִים, נוֹשְׂאֵי הַשִּׂיחָה. אֵלּוּ שְׁלוֹשָׁה?

"נִתָּן לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה אוֹדוֹת מַהֲלַךְ הֶעָבָר: 'כָּךְ הָיָה בְּמַהֲלַךְ הֶעָבָר'. נִתָּן לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה אוֹדוֹת מַהֲלַךְ הֶעָתִיד: 'כָּךְ יִהְיֶה בְּמַהֲלַךְ הֶעָתִיד' נִתָּן לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה אוֹדוֹת מַהֲלַךְ הַהוֹוֶה: 'כָּךְ הוּא כָּעֵת'1.

[א] "בְּגִישָׁתוֹ לְשִׂיחָה, נְזִירִים, אָדָם נוֹדַע כְּ'בַר-שִׂיחַ' אוֹ כְּ'לֹא-בַּר-שִׂיחַ2'. [א.1] אִם, נְזִירִים, אָדָם בְּהִשָּׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עָלֶיהָ בְּהַכְלָלָה3, עוֹנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא בְּהַכְלָלָה; [א.2] שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עָלֶיהָ בְּפֵרוּט, עוֹנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא בְּפֵרוּט, [א.3] שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עָלֶיהָ בַּחֲקִירָה, עוֹנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא בַּחֲקִירָה; [א.4] שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁעוֹתָהּ, אֵינוֹ מַשְׁעֶה – כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים, הָאָדָם אֵינוֹ בַּר-שִׂיחַ. וְאִם, נְזִירִים, אָדָם בְּהִשָּׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עָלֶיהָ בְּהַכְלָלָה, עוֹנֶה עָלֶיהָ בְּהַכְלָלָה; שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עָלֶיהָ בְּפֵרוּט, עוֹנֶה עָלֶיהָ בְּפֵרוּט; שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עָלֶיהָ בַּחֲקִירָה, עוֹנֶה עָלֶיהָ בַּחֲקִירָה; שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לְהַשְׁעוֹתָהּ, הוּא מַשְׁעֶה – כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים, הָאָדָם הוּא בַּר-שִׂיחַ.

[ב] "בְּגִישָׁתוֹ לְשִׂיחָה, נְזִירִים, אָדָם נוֹדַע כְּ'בַר-שִׂיחַ' אוֹ כְּ'לֹא-בַּר-שִׂיחַ'. [ב.1] אִם, נְזִירִים, אָדָם בְּהִשָּׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה אֵינוֹ עוֹמֵד עַל הָאֶפְשָׁרִי וְהַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי4; [ב.2] אֵינוֹ עוֹמֵד עַל הַהֲנָחוֹת5; [ב.3] אֵינוֹ עוֹמֵד עַל הַדְּבָרִים הַיְּדוּעִים6; [ב.4] אֵינוֹ עוֹמֵד עַל שִׁגְרַת הַדִּיּוּן7 – כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים, הָאָדָם אֵינוֹ בַּר-שִׂיחַ. אִם אָדָם בְּהִשָּׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה עוֹמֵד עַל הָאֶפְשָׁרִי וְהַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי; עוֹמֵד עַל הַהֲנָחוֹת; עוֹמֵד עַל הַדְּבָרִים הַיְּדוּעִים; עוֹמֵד עַל שִׁגְרַת הַדִּיּוּן – כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים, הָאָדָם הוּא בַּר-שִׂיחַ.

[ג] "בְּגִישָׁתוֹ לְשִׂיחָה, נְזִירִים, אָדָם נוֹדַע כְּ'בַר-שִׂיחַ' אוֹ כְּ'לֹא-בַּר-שִׂיחַ'. [ג.1] אִם, נְזִירִים, אָדָם בְּהִשָּׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה מִתְחַמֵּק בִּשְׁאֵלָה נֶגְדִּית8; [ג.2] חוֹרֵג מִנּוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה; [ג.3] מַרְאֶה זַעַם סְלִידָה וְזַעַף9 – כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים, הָאָדָם אֵינוֹ בַּר-שִׂיחַ. אִם, נְזִירִים, אָדָם בְּהִשָּׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה אֵינוֹ מִתְחַמֵּק בִּשְׁאֵלָה נֶגְדִּית; אֵינוֹ חוֹרֵג מִנּוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה; אֵינוֹ מַרְאֶה זַעַם סְלִידָה וְזַעַף – כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים, הָאָדָם הוּא בַּר-שִׂיחַ.

[ד] "בְּגִישָׁתוֹ לְשִׂיחָה, נְזִירִים, אָדָם נוֹדַע כְּ'בַר-שִׂיחַ' אוֹ כְּ'לֹא-בַּר-שִׂיחַ'. [ד.1] אִם, נְזִירִים, אָדָם בְּהִשָּׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה [ד.1] מְבַזֶּה אֶת הַשּׁוֹאֵל; [ד.2] רוֹמֵס אוֹתוֹ; [ד.3] לוֹעֵג לוֹ; [ד.4] תּוֹפֵס אוֹתוֹ בִּמְעִידָה10 – כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים, הָאָדָם אֵינוֹ בַּר-שִׂיחַ. אִם, נְזִירִים, אָדָם בְּהִשָּׁאֲלוֹ שְׁאֵלָה אֵינוֹ מְבַזֶּה אֶת הַשּׁוֹאֵל; אֵינוֹ רוֹמֵס אוֹתוֹ; אֵינוֹ לוֹעֵג לוֹ; אֵינוֹ תּוֹפֵס אוֹתוֹ בִּמְעִידָה – כַּאֲשֶׁר כָּךְ הַדָּבָר, נְזִירִים, הָאָדָם הוּא בַּר-שִׂיחַ.

[ה] "בְּגִישָׁתוֹ לְשִׂיחָה, נְזִירִים, אָדָם נוֹדַע כְּ'נִתְמָךְ' אוֹ כְּ'בִּלְתִּי נִתְמָךְ11'. שֶׁאֵינוֹ מַטֶּה אֹזֶן, נְזִירִים, בִּלְתִּי נִתְמָךְ הוּא; הַמַּטֶּה אֹזֶן הִנּוֹ נִתְמָךְ. בִּהְיוֹתוֹ נִתְמָךְ הוּא יוֹדֵעַ יְשִׁירוֹת12 דָּבָר אֶחָד, הוּא מֵבִין בִּמְלוֹאוֹ13 דָּבָר אֶחָד, הוּא נוֹטֵשׁ14 דָּבָר אֶחָד, הוּא נוֹכַח15 בְּדָבָר אֶחָד. בְּדַעְתּוֹ יְשִׁירוֹת דָּבָר אֶחָד, בַּהֲבִינוֹ בִּמְלוֹאוֹ דָּבָר אֶחָד, בְּנוֹטְשׁוֹ דָּבָר אֶחָד וּבְהִוָּכְחוֹ בְּדָבָר אֶחָד הוּא נוֹגֵעַ בַּשִּׁחְרוּר הַנָּכוֹן. זוֹ, נְזִירִים, הִיא מַשְׁמָעוּת הַשִּׂיחָה, זוֹ מַשְׁמָעוּת הַהִוָּעֲצוּת, זוֹ מַשְׁמָעוּת הַתְּמִיכָה, זוֹ מַשְׁמָעוּת הַטָּיַת הָאֹזֶן; כְּלוֹמַר: שִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה בְּאִי-הֵאָחֲזוּת16."

[לא הצלחתי להבין במידה מספקת את מבני המשפט המורכבים בשיר המופיע בסוף הסוטרה ולכן לא תרגמתי אותו]


הערות · 16

  1. 1מעניין ששלושת נושאי השיחה האלה כלל אינם נושא הדרשה, אלא הגישות לנושאי השיחה הן הנושא. תופעה זו חוזרת מספר פעמים בסוטרות, למשל ב"כָּל הַמַּתְסִיסִים" MN002, שם הנושא אינו המתסיסים אלא גורמי המתסיסים.
  2. 2נוֹדַע כְּ'בַר-שִׂיחַ' אוֹ כְּ'לֹא-בַּר-שִׂיחַ yadi vā kaccho yadi vā akaccho'ti.
  3. 3פיסקה זו מתייחסת לארבעת סוגי המענים לשאלות הנזכרים בסוטרה "שְׁאֵלוֹת" AN04.42 וראו הערות שם.
  4. 4ראו "הַדְּרָשָׁה הַגְּדוֹלָה עַל שַׁאֲגַת הָאַרְיֵה" MN012 [א.1].
  5. 5Parikappa. הנחות היסוד המוסכמות על כל המתדיינים.
  6. 6Aññātavāda. מוסכמות תרבותיות, בהן משתמש הבודהה במקרים מסויימים כגון בסוטרה "סִיוַקַה" SN36.21 :"... וְחוֹלְפִים עַל-פְּנֵי אֱמֶת מְקֻבֶּלֶת בָּעוֹלָם".
  7. 7כך, לדעתי, יש לתרגם את המילה Paṭipada בהקשר זה, כפי שטהניסארו בהיקהו תרגם כאן "standard procedure". להבנתי ארבעת אלו מהווים צדדים שונים של הבסיס לדיון, שעל המתדיין להקפיד לבל יסטו ממנו כדי להתחמק מקושיה קשה.
  8. 8יש להבדיל בין "מִתְחַמֵּק בִּשְׁאֵלָה נֶגְדִּית", כשהדגש על "מתחמק", ובין שאלות החקירה ב"שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ לַעֲנוֹת עָלֶיהָ בַּחֲקִירָה".
  9. 9שלושת הביטויים הללו מופיעים תדיר כסדרם בתיאור מתדיין המסרב להודות בנחיתותו בדיון, ראו למשל: "הֶקֵּשׁ" MN015 [א.10] או למשל התחמקותו של הניגנטה נטפוטה הטוען לידיעה כוללת ב"הַדְּרָשָׁה הַקְּטַנָּה לְסַקוּלוּדָיִי" MN079.
  10. 10הנשאל מתייחס בגסות לגופו של השואל או לפרטים שוליים בדבריו כדי להשפילו אישית.
  11. 11ראו: "תְּמִיכָה" SN12.23, שם מתברר המושג כמילוי תנאים הנחוצים להתקדמות בסולם התרגול.
  12. 12Abhijānāti. כאן משמעות המילה היא: "יודע מניסיונו כמתרגל" ובהקשרים אחרים היא מתורגמת "זוכר". בשני ההקשרים המשמעות היא ידיעה חווייתית ולא כזו שנרכשה אקדמית בלבד. ראו למשל "הַדְּרָשָׁה הַקְּטַנָּה עַל הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת" MN037 שם היא מופיעה בשני ההקשרים. על פי הפרשנות המסורתית הוא יודע את הנתיב המוליך לחדילת הסבל (האמת הרביעית) וכפי הנראה הרעיון הוא שארבעת הדברים מתייחסים לארבע האמיתות (לא כסדרן). ואולם להבנתי דווקא הסדר נכון, ואין Abhijānāti מתייחסת לאמת הרביעית אלא מציינת ידיעה המופיעה משלב "המשתלם" ומקדימה את ההבנה המלאה. ראו: "הַצָּגַת שֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים" MN001 [ב], וכן ב"הַדְּרָשָׁה הַקְּטַנָּה עַל הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת" MN037 בדברי הדהרמה בקיצור שנותן הבודהה לסקה אדון האלים.
  13. 13Parijānāti, ההבנה המלאה היא Pariññā. ראו:"הֲבָנָה מְלֵאָה" SN22.23. הוא מבין במלואו את הסבל (את האמת הראשונה יש להבין במלואה).
  14. 14Pajahati. הוא נוטש את ההשתוקקות (את האמת השניה יש לנטוש).
  15. 15Sacchikaroti. הוא נוכח בחדילת הסבל (באמת השלישית יש להיווכח).
  16. 16משמעותה של כל שיחה שמקיים הנזיר היא חתירה לשחרור התודעה באי היאחזות. הדבר נעשה בשרשרת פעולות, "סולם תרגול" המתחיל בדרך כלל במתן אמון במורה, ובמהלכו התלמיד יודע משהו על סבלו/המעצור בו הוא נמצא, מבין אותו ברמה גבוהה יותר, נוטש את עמדתו הקודמת, ונוכח בעמדתו החדשה.

לכל הסוטרות