מַגְ'הִימָה נִיקָאיָה

הַזְמָנָתוֹ שֶׁל בְּרַהְמָה

MN 49 · Brahmanimantanika · 2,439 מילים

הורדת התרגום · Word


MN 49Brahmanimantanika Sutta הַזְמָנָתוֹ שֶׁל בְּרַהְמָה

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד סָוַטְּהִי, בְּמִנְזָר אָנָטָהפִּינְדִיקָה שֶׁבְּמַטָּע גֶ'טָה. שָׁם קָרָא הַנַּעֲלֶה לַנְּזִירִים: "נְזִירִים!"

"אָדוֹן נִכְבָּד!" עָנוּ הַנְּזִירִים לַנַּעֲלֶה בְּהַסְכָּמָה. הַנַּעֲלֶה אָמַר זֹאת:

"פַּעַם אַחַת, נְזִירִים, גַּרְתִּי לְיַד אוּקַּטְּהָ, לְמַרְגְּלוֹת עֵץ הַסָאלַה הַמַּלְכוּתִי שֶׁבְּמַטַּע סוּבְּהַגַה1. וּבְאוֹתוֹ זְמַן, נְזִירִים, עָלְתָה בַּבְּרַהְמָה בַּקַה הַשְׁקָפָה רָעָה כָּזוֹ: 'זֶה הִנּוֹ קָבוּעַ, זֶה הִנּוֹ יַצִּיב, זֶה הִנּוֹ נִצְחִי, זֶה הִנּוֹ מֻשְׁלָם, זֶה אֵין טִבְעוֹ מַעֲבָר, זֶה אֵינוֹ נוֹלַד, אֵינוֹ מִזְדַּקֵּן, אֵינוֹ מֵת, אֵינוֹ נִפְטַר וְאֵינוֹ מוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ, וּמִכָּאן וָהָלְאָה אֵין מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה'.

"אָז, נְזִירִים, בְּיָדְעִי בְּדַעְתִּי אֶת הַהִרְהוּר בְּדַעַת הַבְּרַהְמָה בַּקַה, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָדָם הַנֶּחֱשָׁב חָזָק כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ כְּפוּפָה יִפְשֹׁט אוֹתָהּ אוֹ כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ פְּשׁוּטָה יִכְפֹּף אוֹתָהּ, נֶעֱלַמְתִּי מִמַרְגְּלוֹת עֵץ הַסָאלַה הַמַּלְכוּתִי שֶׁבְּמַטַּע סוּבְּהַגַה לְיַד אוּקַּטְּהָ, וְהוֹפַעְתִּי בָּעוֹלָם-בְּרַהְמָה זֶה. רָאָה אוֹתִי, נְזִירִים, הַבְּרַהְמָה בַּקַה בְּבֹאִי בַּמֶּרְחָק. בִּרְאוֹתוֹ אָמַר אֵלַי זֹאת: 'בּוֹא נָא אֲדוֹן2! בָּרוּךְ בּוֹאוֹ שֶׁל הָאָדוֹן! סוֹף-סוֹף נָטָה הָאָדוֹן מִדַּרְכּוֹ, כְּלוֹמַר: לְדֶרֶךְ זוֹ. יֵשֵׁב נָא הָאָדוֹן, מוֹשָׁב זֶה עָרוּךְ לוֹ. זֶה הִנּוֹ קָבוּעַ, זֶה הִנּוֹ יַצִּיב, זֶה הִנּוֹ נִצְחִי, זֶה הִנּוֹ מֻשְׁלָם, זֶה אֵין טִבְעוֹ מַעֲבָר, זֶה אֵינוֹ נוֹלַד, אֵינוֹ מִזְדַּקֵּן, אֵינוֹ מֵת, אֵינוֹ נִפְטַר וְאֵינוֹ מוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ, וּמִכָּאן וָהָלְאָה אֵין מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה'.

"כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, נְזִירִים, אָמַרְתִּי לַבְּרַהְמָה בַּקַה זֹאת: 'אָכֵן הַבְּרַהְמָה בַּקַה הַיָּקָר נִכְנַס לַתַּעְתּוּעַ! אָכֵן הַבְּרַהְמָה בַּקַה הַיָּקָר נִכְנַס לַתַּעְתּוּעַ, כַּאֲשֶׁר עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ הוּא מְדַבֵּר כְּ"קָבוּעַ", עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁאֵינוֹ יַצִּיב הוּא מְדַבֵּר כְּ"יַצִּיב", עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁאֵינוֹ נִצְחִי הוּא מְדַבֵּר כְּ"נִצְחִי", עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁאֵינוֹ מֻשְׁלָם הוּא מְדַבֵּר כְּ"מֻשְׁלָם" עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁטִּבְעוֹ מַעֲבָר הוּא מְדַבֵּר כְּ"מָה שֶׁאֵין טִבְעוֹ מַעֲבָר", וּבְמָקוֹם שֶׁבּוֹ מִישֶׁהוּ נוֹלַד, מִזְדַּקֵּן, מֵת, נִפְטַר וּמוֹפִיעַ מֵחָדָשׁ הוּא אוֹמֵר "זֶה אֵינוֹ נוֹלַד, אֵינוֹ מִזְדַּקֵּן, אֵינוֹ מֵת, אֵינוֹ נִפְטַר וְאֵינוֹ מוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ וּמִכָּאן וָהָלְאָה אֵין מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה".'

"אָז, נְזִירִים, מָארַה הַמְּרֻשָּׁע, בְּהִשְׁתַּלְּטוֹ עַל מִישֶׁהוּ מֵאֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה3, אָמַר אֵלַי זֹאת: 'נָזִיר, נָזִיר! אַל תִּתְעַסֵּק אִתּוֹ, אַל תִּתְעַסֵּק אִתּוֹ! זֶה הוּא בְּרַהְמָה, הַבְּרַהְמָה הַגָּדוֹל, הַמַּכְרִיעַ, הַבִּלְתִּי מֻכְרָע, הָרוֹאֶה הַכֹּל, הָאֵל הַבּוֹרֵא, הָעוֹשֶׂה, הַיּוֹצֵר, אָבִי כָּל מָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ וְיִהְיֶה. הָיוּ לְפָנֶיךָ, הַנָּזִיר, פְּרוּשִׂים וּבְרַהְמִינִים בָּעוֹלָם, שֶׁגִּנּוּ4 אֶת הָאֲדָמָה, נִגְעֲלוּ מִן הָאֲדָמָה, שֶׁגִּנּוּ אֶת הַמַּיִם, נִגְעֲלוּ מִן הַמַּיִם, שֶׁגִּנּוּ אֶת הַחֹם, נִגְעֲלוּ מִן הַחֹם, שֶׁגִּנּוּ אֶת הָאֲוִיר, נִגְעֲלוּ מִן הָאֲוִיר, שֶׁגִּנּוּ אֶת הַיֵּשׁוּיוֹת, נִגְעֲלוּ מִן הַיֵּשׁוּיוֹת, שֶׁגִּנּוּ אֶת הָאֵלִים, נִגְעֲלוּ מִן הָאֵלִים, שֶׁגִּנּוּ אֶת פַּגָ'פַּטִי, נִגְעֲלוּ מפַּגָ'פַּטִי, שֶׁגִּנּוּ אֶת הַבְּרַהְמָה, נִגְעֲלוּ מִן הַבְּרַהְמָה5. עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף, בִּקְטִיעַת הַחַיִּים, הֵם הִתְיַצְּבוּ בְּגוּף נָחוּת. הָיוּ לְפָנֶיךָ, הַנָּזִיר, פְּרוּשִׂים וּבְרַהְמִינִים בָּעוֹלָם, שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת הָאֲדָמָה, הִתְעַנְּגוּ עַל הָאֲדָמָה, שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת הַמַּיִם, הִתְעַנְּגוּ עַל הַמַּיִם, שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת הַחֹם, הִתְעַנְּגוּ עַל הַחֹם, שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת הָאֲוִיר, הִתְעַנְּגוּ עַל הָאֲוִיר, שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת הַיֵּשׁוּיוֹת, הִתְעַנְּגוּ עַל הַיֵּשׁוּיוֹת, שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת הָאֵלִים, הִתְעַנְּגוּ עַל הָאֵלִים, שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת פַּגָ'פַּטִי, הִתְעַנְּגוּ עַל פַּגָ'פַּטִי, שֶׁשִּׁבְּחוּ אֶת הַבְּרַהְמָה, הִתְעַנְּגוּ עַל הַבְּרַהְמָה. עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף בִּקְטִיעַת הַחַיִּים הֵם הִתְיַצְּבוּ בְּגוּף מְצֻיָּן6.

" 'בִּגְלַל זֶה, הַנָּזִיר, כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר: "רְאֵה-נָא לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁהַבְּרַהְמָה אוֹמֵר, אַל תַּחֲרֹג מִדִּבְרֵי הַבְּרַהְמָה." וְאִם, הַנָּזִיר, תַּחֲרֹג מִדִּבְרֵי הַבְּרַהְמָה, מַמָּשׁ כְּאִלּוּ אָדָם בְּבוֹא אֵלַת הַמַּזָּל הָיָה מַבְרִיחַ אוֹתָהּ בְּמַקְלוֹת, אוֹ מַמָּשׁ, הַנָּזִיר כְּאִלּוּ אָדָם הַנּוֹפֵל לַשְּׁאוֹל הָיָה מַחֲטִיא בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אֶת הָאֲדָמָה7, מַמָּשׁ כָּךְ, הַנָּזִיר, תִּהְיֶה. רְאֵה-נָא, אָדוֹן, לַעֲשׂוֹת כָּל מָה שֶׁהַבְּרַהְמָה אוֹמֵר, אַל תַּחֲרֹג מִדִּבְרֵי הַבְּרַהְמָה. הַאִם אֵינְךָ רוֹאֶה, הַנָּזִיר, אֶת אֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה מִתְכַּנֶּסֶת?' כָּךְ, נְזִירִים, הִצִּיג בְּפָנַי מָארַה הַמְּרֻשָּׁע אֶת אֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה8.

"כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, נְזִירִים, אָמַרְתִּי לְמָארַה הַמְּרֻשָּׁע זֹאת: 'אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ, הַמְּרֻשָּׁע. אַל תַּחֲשֹׁב: "הוּא אֵינֶנּוּ מַכִּיר אוֹתִי". אַתָּה הוּא מָארַה הַמְּרֻשָּׁע. גַּם הַבְּרַהְמָה, מְרֻשָּׁע, גַּם אֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה, גַּם אַנְשֵׁי אֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה, כֻּלָּם בָּאוּ לְיָדֶיךָ, כֻּלָּם בָּאוּ לִשְׁלִיטָתְךָ. אַתָּה, הַמְּרֻשָּׁע, חוֹשֵׁב כָּךְ: "גַּם זֶה בָּא לְיָדִי, גַּם זֶה בָּא לִשְׁלִיטָתִי". אַךְ אֲנִי, הַמְּרֻשָּׁע, לֹא בָּאתִי לְיָדֶיךָ וְלֹא בָּאתִי לִשְׁלִיטָתְךָ.

"כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, נְזִירִים, אָמַר לִי הַבְּרַהְמָה בַּקַה זֹאת: 'אֲנִי, אָדוֹן, עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁהִנּוֹ קָבוּעַ אֲנִי מְדַבֵּר כְּ"קָבוּעַ", עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁהִנּוֹ יַצִּיב אֲנִי מְדַבֵּר כְּ"יַצִּיב", עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁהִנּוֹ נִצְחִי אֲנִי מְדַבֵּר כְּ"נִצְחִי", עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁהִנּוֹ מֻשְׁלָם אֲנִי מְדַבֵּר כְּ"מֻשְׁלָם", עַל מָה שֶׁנָּכוֹן שֶׁאֵין טִבְעוֹ מַעֲבָר אֲנִי מְדַבֵּר כְּ"מָה שֶׁאֵין טִבְעוֹ מַעֲבָר", וּבְמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֵין מִישֶׁהוּ שֶׁנוֹלַד, מִזְדַּקֵּן, מֵת, נִפְטַר וּמוֹפִיעַ מֵחָדָשׁ אֲנִי אוֹמֵר "זֶה אֵינוֹ נוֹלַד, אֵינוֹ מִזְדַּקֵּן, אֵינוֹ מֵת, אֵינוֹ נִפְטַר וְאֵינוֹ מוֹפִיעַ-מֵחָדָשׁ וּמִכָּאן וָהָלְאָה אֵין מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה". הָיוּ לְפָנֶיךָ, הַנָּזִיר, פְּרוּשִׂים וּבְרַהְמִינִים בָּעוֹלָם, שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂי שְׁלִיטָה-עַצְמִית הָיוּ כְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁנוֹתֶיךָ. כַּאֲשֶׁר הָיָה מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה, הֵם יָדְעוּ: "יֵשׁ מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה", וְכַאֲשֶׁר לֹא הָיָה מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה: "אֵין מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה". 'בִּגְלַל זֶה, הַנָּזִיר, כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר: "לֹא תִּמְצָא מִפְלָט אַחֵר, גָּבוֹהַּ מִזֶּה, מְנַת חֶלְקְךָ תִּהְיֶה רַק תְּשִׁישׁוּת וְרֹגֶז. אִם אַתָּה, הַנָּזִיר, נִצְמָד לָאֲדָמָה, מְקֹרָבִי תִּהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמִי, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. אִם אַתָּה נִצְמָד לַמַּיִם, מְקֹרָבִי תִּהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמִי, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. אִם אַתָּה נִצְמָד לַחֹם, מְקֹרָבִי תִּהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמִי, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. אִם אַתָּה נִצְמָד לָאֲוִיר, מְקֹרָבִי תִּהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמִי, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. אִם אַתָּה נִצְמָד לַיֵּשׁוּיוֹת, מְקֹרָבִי תִּהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמִי, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. אִם אַתָּה נִצְמָד לָאֵלִים, מְקֹרָבִי תִּהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמִי, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. אִם אַתָּה נִצְמָד לְפַּגָ'פַּטִי, מְקֹרָבִי תִּהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמִי, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי. אִם אַתָּה נִצְמָד לְבְּרַהְמָה, מְקֹרָבִי תִּהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמִי, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנִי.'

"גַּם אֲנִי, בְּרַהְמָה, יוֹדֵעַ כָּךְ: 'אִם אֶהְיֶה נִצְמָד לָאֲדָמָה, מְקֹרָב לְךָ אֶהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמְךָ, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ. אִם אֶהְיֶה נִצְמָד לַמַּיִם, מְקֹרָב לְךָ אֶהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמְךָ, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ. אִם אֶהְיֶה נִצְמָד לַחֹם, מְקֹרָב לְךָ אֶהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמְךָ, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ. אִם אֶהְיֶה נִצְמָד לָאֲוִיר, מְקֹרָב לְךָ אֶהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמְךָ, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ. אִם אֶהְיֶה נִצְמָד לַיֵּשׁוּיוֹת, מְקֹרָב לְךָ אֶהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמְךָ, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ. אִם אֶהְיֶה נִצְמָד לָאֵלִים, מְקֹרָב לְךָ אֶהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמְךָ, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ. אִם אֶהְיֶה נִצְמָד לְפַּגָ'פַּטִי, מְקֹרָב לְךָ אֶהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמְךָ, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ. אִם אֶהְיֶה נִצְמָד לְבְּרַהְמָה, מְקֹרָב לְךָ אֶהְיֶה, שׁוֹכֵן בִּתְחוּמְךָ, לְגָרֵשׁ אוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנְךָ.' וּמֵעֵבֶר לְכָךְ, בְּרַהְמָה, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר אֶת מַהֲלָכְךָ וְאֶת מִדַּת הֲדָרְךָ: 'כָּךְ הִיא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה, כָּךְ הוּא גֹּדֶל הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה, כָּךְ הוּא גֹּדֶל שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה'."

"וְכֵיצַד, אָדוֹן, אַתָּה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר אֶת מַהֲלָכִי וְאֶת מִדַּת הֲדָרִי: 'כָּךְ הִיא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה, כָּךְ הוּא גֹּדֶל הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה, כָּךְ הוּא גֹּדֶל שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה'?"

"כְּכָל אֲשֶׁר הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ

סוֹבְבִים זוֹרְחִים בְּכָל כִּוּוּן

עַל פְּנֵי אֶלֶף עוֹלָמוֹת

שָׁמָּהּ כֹּחֲךָ שׁוֹלֵט.

"שָׁם עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים תֵּדַע,

אֶת הַמִּתְאַוִּים וְחַסְרֵי הַתַּאֲוָה

אֶת מָה שֶׁכָּךְ הוּא וּמָה אַחֶרֶת

אֶת בּוֹאָם וְלֶכְתָּם שֶׁל יְצוּרֵי חַיִּים.

"כָּךְ בְּרַהְמָה, אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר אֶת מַהֲלָכְךָ וְאֶת מִדַּת הֲדָרְךָ: 'כָּךְ הִיא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה, כָּךְ הוּא גֹּדֶל הַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה, כָּךְ הוּא גֹּדֶל שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה בַּקַה.'

"יֶשְׁנָם, בְּרַהְמָה, גּוּפִים אֲחֵרִים9, אוֹתָם אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְאֵינְךָ רוֹאֶה, אוֹתָם אֲנִי יוֹדֵעַ וַאֲנִי רוֹאֶה. יֶשְׁנָם, בְּרַהְמָה, הַגּוּפִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר10, מִשָּׁם נָפַלְתָּ וְהוֹפָעַת-מֵחָדָשׁ כָּךְ. בִּגְלַל הַזְּמַן הָאָרֹךְ מְאוֹד בִּלְבוּשׁ זֶה11, נִשְׁכְּחָה תְּשׂוּמֶת לִבְּךָ, לָכֵן אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְאֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתָם. אֲנִי יוֹדֵעַ וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"יֶשְׁנָם, בְּרַהְמָה, הַגּוּפִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי, גּוּפֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם, גּוּפֵי הַיֵּשׁ הָעֶלְיוֹן12. אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְאֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתָם. אֲנִי יוֹדֵעַ וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, אֲדָמָה כַּאֲדָמָה, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הָאֲדָמָה13, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כַּאֲדָמָה, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבָּאֲדָמָה, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הָאֲדָמָה, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'הָאֲדָמָה הִיא שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הָאֲדָמָה. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, מַיִם כְּמַיִם, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הַמַּיִם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמַיִם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבַּמַּיִם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הַמַּיִם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'הַמַּיִם הֵם שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הַמַּיִם. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, חֹם כְּחֹם, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הַחֹם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּחֹם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבַּחֹם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הַחֹם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'הַחֹם הוּא שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הַחֹם. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, אֲוִיר כַּאֲוִיר, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הָאֲוִיר, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כַּאֲוִיר, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבָּאֲוִיר, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הָאֲוִיר, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'הָאֲוִיר הוּא שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הָאֲוִיר. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, יֵשׁוּיוֹת כְּיֵשׁוּיוֹת, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הַיֵּשׁוּיוֹת, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּיֵשׁוּיוֹת, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבַּיֵּשׁוּיוֹת, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הַיֵּשׁוּיוֹת, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'הַיֵּשׁוּיוֹת הֵן שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הַיֵּשׁוּיוֹת. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, אֵלִים כְּאֵלִים, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הָאֵלִים, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּאֵלִים, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבָּאֵלִים, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הָאֵלִים, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'הָאֵלִים הֵם שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הָאֵלִים. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, פַּגַ'פַּטִי כְּפַּגַ'פַּטִי, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת פַּגַ'פַּטִי, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּפַּגַ'פַּטִי, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבְּפַּגַ'פַּטִי, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִפַּגַ'פַּטִי, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'פַּגַ'פַּטִי שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת פַּגַ'פַּטִי. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, בְּרַהְמָה כְּבְּרַהְמָה, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הַבְּרַהְמָה, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּבְּרַהְמָה, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבְּבְּרַהְמָה, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִבְּרַהְמָה, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'בְּרַהְמָה הוא שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת בְּרַהְמָה. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, אֶת הָאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר כָּאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הָאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כָּאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבָּאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הָאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'הָאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר הֵם שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הָאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, אֶת הָאֵלִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי כָּאֵלִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הָאֵלִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כָּאֵלִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבָּאֵלִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הָאֵלִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'הָאֵלִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי הֵם שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הָאֵלִים מְפִיצֵי הַיֹּפִי. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, אֶת אֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם כְּאֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת אֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּאֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבְּאֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מֵאֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי 'אֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם הֵם שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת אֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, אֶת הַיֵּשׁ הָעֶלְיוֹן כְּיֵּשׁ עֶלְיוֹן, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הַיֵּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּיֵּשׁ עֶלְיוֹן, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבַּיֵּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הַיֵּשׁ הָעֶלְיוֹן, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי ' הַיֵּשׁ הָעֶלְיוֹן הוּא שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הַיֵּשׁ הָעֶלְיוֹן. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ.

"בְּיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת, בְּרַהְמָה, אֶת הַכֹּל14 כְּהַכֹּל, וּבְיוֹדְעִי יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הַכֹּל, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּהַכֹּל לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּמָה שֶׁבַּכֹּל, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי כְּנִפְרָד מִן הַכֹּל, לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי ' הַכֹּל הוּא שֶׁלִּי', לֹא הִלַּלְתִּי אֶת הַכֹּל. כָּךְ, בְּרַהְמָה, אֵינֶנִּי שָׁוֶה לְךָ בַּיְּדִיעָה הַיְּשִׁירָה, וּמִנַּיִן אֶפְחַת מִמְּךָ? עָדִיף אֲנִי עָלֶיךָ."

"הַאִם אֵין, אָדוֹן, יְדִיעָתְךָ יְשִׁירוֹת אֶת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱוֶה כְּמַהוּת הַכֹּל, חַסְרַת תֹּכֶן עֲבוּרְךָ וּנְבוּבָה?15"

"תּוֹדָעָה בִּלְתִּי-מִתְכַּוֶּנֶת, אֵינְסוֹפִית וְזוֹהֶרֶת כֻּלָּהּ16, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הָאֲדָמָה, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הַמַּיִם, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הַחֹם, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הָאֲוִיר, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הַיֵּשׁוּיוֹת, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הָאֵלִים, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת פַּגַ'פַּטִי, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הַבְּרַהְמָה, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הָאֵלִים קוֹרְנֵי הַזֹּהַר, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת אֵלֵי פְּרִי-הַשָּׁמַיִם, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הַיֵּשׁ הָעֶלְיוֹן, אֵינָהּ נֶחְוֵית כְּמַהוּת הַכֹּל."

"הָבָה אֵפוֹא, אָדוֹן, אֵעָלֵם מִפָּנֶיךָ.17"

"הָבָה אֵפוֹא, בְּרַהְמָה, הֵעָלֵם מִפָּנַי, אִם תּוּכַל."

"אָז, נְזִירִים, הַבְּרַהְמָה בַּקַה, בְּחוֹשְׁבוֹ: 'אֵעָלֵם מִפְּנֵי הַפָּרוּשׂ גוֹטַמַה, אֵעָלֵם מִפְּנֵי הַפָּרוּשׂ גוֹטַמַה', לֹא הִצְלִיחַ לְהֵעָלֵם מִפָּנַי. כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר18, אָמַרְתִּי לַבְּרַהְמָה בַּקַה זֹאת: 'הָבָה אֵפוֹא בְּרַהְמָה, אֵעָלֵם מִפָּנֶיךָ'.

"הָבָה אֵפוֹא, אָדוֹן, הֵעָלֵם מִפָּנַי, אִם תּוּכַל."

"אָז, נְזִירִים, בִּצַּעְתִּי מַעֲשֵׂי כֹּחַ רוּחָנִי: 'בְּאֹפֶן זֶה הַבְּרַהְמָה, אֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה וְאַנְשֵׁי אֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה, יוּכְלוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלִי, אַךְ לֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹתִי.' בְּהֶעָלְמִי נָשָׂאתִי דִּבְרֵי שִׁיר אֵלֶּה:

"בִּרְאֹתִי אֶת הִתְהַוּוּתִי כְּפַחַד

וּבְהִתְהַוּוּת אֶת חֲדִילָתָהּ;

לֹא הִלַּלְתִּי כָּל הֲוָיָה

וְלֹא הִתְעַנַּגְתִּי בְּהֵאָחֲזוּת."

"אָז, נְזִירִים, עָלוּ בְּלִבָּם שֶׁל הַבְּרַהְמָה, אֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה וְאַנְשֵׁי אֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה, פְּלִיאָה וְתִמָּהוֹן בְּחָשְׁבָם: 'אָכֵן מַפְלִיא, יַקִּירִי, אָכֵן בִּלְתִּי רָגִיל, יַקִּירִי. כַּמָּה גָּדוֹל הַכּוֹחַ הָרוּחָנִי וּגְדוֹלָה תִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל הַפָּרוּשׂ גוֹטַמַה! אָכֵן לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ קֹדֶם לָכֵן שׁוּם פָּרוּשׁ אַחֵר אוֹ בְּרַהְמִין שֶׁכָּךְ גָּדוֹל כּוֹחוֹ הָרוּחָנִי שֶׁכָּךְ גְּדוֹלָה תִּפְאַרְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁל הַפָּרוּשׂ גוֹטַמַה בֶּן הַסָקְּיַה אֲשֶׁר עָזַב בַּיִת מִמִּשְׁפַּחַת סָקְּיַה. אָכֵן יַקִּירִי, בְּדוֹר הַנֶּהֱנֶה בְּהִתְהַוּוּת, הַמִּתְרַגֵּשׁ מִן הַהִתְהַוּוּת, הַשָּׂמֵחַ עַל הַהִתְהַוּוּת, הוּא עָקַר אֶת הַהִתְהַוּוּת מִן הַשֹּׁרֶשׁ'.

"אָז, נְזִירִים, מָארַה הַמְּרֻשָּׁע, בְּהִשְׁתַּלְּטוֹ עַל מִישֶׁהוּ מֵאֲסֵפַת הַבְּרַהְמָה, אָמַר אֵלַי זֹאת: 'אִם כָּךְ, אָדוֹן, אַתָּה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר, אִם לָזֹאת הִתְעוֹרַרְתָּ, אַל תּוֹבִיל תַּלְמִידִים19 וְלֹא עוֹזְבֵי-בַּיִת, אַל תּוֹרֶה אֶת הַדְהַרְמָה לְתַלְמִידִים וְלֹא לְעוֹזְבֵי בַּיִת, אַל תַּחְמֹד תַּלְמִידִים וְלֹא עוֹזְבֵי בַּיִת. הָיוּ לְפָנֶיךָ, הַנָּזִיר, פְּרוּשִׂים וּבְרַהְמִינִים בָּעוֹלָם שֶׁטָּעֲנוּ לִהְיוֹת אַרַהַנְטִים מִתְעוֹרְרִים בִּשְׁלֵמוּת. הֵם הוֹבִילוּ תַּלְמִידִים וְעוֹזְבֵי בַּיִת, הוֹרוּ אֶת הַדְהַרְמָה לְתַלְמִידִים וּלְעוֹזְבֵי בַּיִת, חָמְדוּ תַּלְמִידִים וְעוֹזְבֵי בַּיִת; בְּהוֹבִילָם תַּלְמִידִים וְעוֹזְבֵי בַּיִת, בְּהוֹרוֹתָם אֶת הַדְהַרְמָה לְתַלְמִידִים וּלְעוֹזְבֵי בַּיִת, בְּחָמְדָּם תַּלְמִידִים וְעוֹזְבֵי בַּיִת, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף, בִּקְטִיעַת הַחַיִּים, הֵם הִתְיַצְּבוּ בְּגוּף נָחוּת. הָיוּ לְפָנֶיךָ, הַנָּזִיר, פְּרוּשִׂים וּבְרַהְמִינִים בָּעוֹלָם שֶׁטָּעֲנוּ לִהְיוֹת אַרַהַנְטִים מִתְעוֹרְרִים בִּשְׁלֵמוּת. הֵם לֹא הוֹבִילוּ תַּלְמִידִים וְעוֹזְבֵי בַּיִת, לֹא הוֹרוּ אֶת הַדְהַרְמָה לְתַלְמִידִים וּלְעוֹזְבֵי בַּיִת, לֹא חָמְדוּ תַּלְמִידִים וְעוֹזְבֵי בַּיִת; בְּאִי-הוֹבִילָם תַּלְמִידִים וְעוֹזְבֵי בַּיִת, בְּאִי-הוֹרוֹתָם אֶת הַדְהַרְמָה לְתַלְמִידִים וּלְעוֹזְבֵי בַּיִת, בָּאִי-חָמְדָּם תַּלְמִידִים וְעוֹזְבֵי בַּיִת, עִם הִתְפָּרְקוּת הַגּוּף, בִּקְטִיעַת הַחַיִּים, הֵם הִתְיַצְּבוּ בְּגוּף מְצֻיָּן. בִּגְלַל זֶה, הַנָּזִיר, כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר: "רְאֵה נָא, אָדוֹן, לִהְיוֹת נִנּוֹחַ, לַעֲסֹק בַּחַיִּים בְּמִשְׁכַּן מְאֻשָּׁר בְּחַיִּים אֵלּוּ. מוֹעִיל יוֹתֵר לֹא לְהַכְרִיז זֹאת, אַל נָא תַּנְחֶה אֲחֵרִים".'

"כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, נְזִירִים, אָמַרְתִּי לְמָארַה הַמְּרֻשָּׁע זֹאת: 'אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ, הַמְּרֻשָּׁע. אַל תַּחֲשֹׁב: "הוּא אֵינֶנּוּ מַכִּיר אוֹתִי". אַתָּה הוּא מָארַה הַמְּרֻשָּׁע. לֹא מֵחֶמְלָה לְרַוְחָתָם, הַמְּרֻשָּׁע, אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ; מֵחֹסֶר-חֶמְלָה לְרַוְחָתָם, הַמְּרֻשָּׁע, אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ. כָּךְ, הַמְּרֻשָּׁע, אַתָּה חוֹשֵׁב: "אֵלּוּ שֶׁהַפָּרוּשׁ גוֹטַמַה יוֹרֶה לָהֶם אֶת הַדְהַרְמָה הֵם יַחְרְגוּ מִתְּחוּמִי." בִּהְיוֹתָם בִּלְתִּי-מִתְעוֹרְרִים בִּשְׁלֵמוּת, הַמְּרֻשָּׁע, הֵם20 טָעֲנוּ לִהְיוֹת מִתְעוֹרְרִים בִּשְׁלֵמוּת. אַךְ אֲנִי, הַמְּרֻשָּׁע, בִּהְיוֹתִי מִתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת טָעַנְתִּי לִהְיוֹת מִתְעוֹרֵר בִּשְׁלֵמוּת. גַּם בְּהוֹרוֹת הַטַטְהָגַטַה, הַמְּרֻשָּׁע, אֶת הַדְהַרְמָה לְתַלְמִידָיו – כָּזֶה הוּא, גַּם בְּאִי-הוֹרוֹת הַטַטְהָגַטַה, הַמְּרֻשָּׁע, אֶת הַדְהַרְמָה לְתַלְמִידָיו – כָּזֶה הוּא21. גַּם בְּהוֹבֵל הַטַטְהָגַטַה, הַמְּרֻשָּׁע, אֶת תַּלְמִידָיו – כָּזֶה הוּא, גַּם בָּאִי-הוֹבֵל הַטַטְהָגַטַה, הַמְּרֻשָּׁע, אֶת תַּלְמִידָיו – כָּזֶה הוּא. וּמַדּוּעַ זֹאת? בַּטַטְהָגַטַה מַתְסִיסִים אֵלֶּה, הַמְּזַהֲמִים, הַמּוֹבִילִים לְהִתְהַוּוּת מֵחָדָשׁ, הַבְּעָיָתִיִּים, שֶׁסֵּבֶל תּוֹצְאָתָם, הַמְּבִיאִים בֶּעָתִיד לֵדָה, זְקֵנָה וּמָוֶת, אֵלוּ נִנְטְשׁוּ, נִגְדְּעוּ בְּשָׁרְשָׁם, נִגְדְּמוּ כְּדֶקֶל, תְּנָאֵי-הִתְפַּתְּחוּתָם בֶּעָתִיד הֻשְׁמְדוּ. מַמָּשׁ, הַמְּרֻשָּׁע, כְּפִי שֶׁדֶּקֶל חֲסַר קָדְקֹד אֵינוֹ יָכוֹל עוֹד לְהִתְפַּתֵּחַ, מַמָּשׁ כָּךְ, הַמְּרֻשָּׁע, בַּטַטְהָגַטַה מַתְסִיסִים אֵלֶּה, הַמְּזַהֲמִים, הַמּוֹבִילִים לְהִתְהַוּוּת מֵחָדָשׁ, הַבְּעָיָתִיִּים, שֶׁסֵּבֶל תּוֹצְאָתָם, הַמְּבִיאִים בֶּעָתִיד לֵדָה, זְקֵנָה וּמָוֶת, נִנְטְשׁוּ, נִגְדְּעוּ בְּשָׁרְשָׁם, נִגְדְּמוּ כְּדֶקֶל, תְּנָאֵי-הִתְפַּתְּחוּתָם בֶּעָתִיד הֻשְׁמְדוּ.22 "

כָּךְ, בִּגְלַל הַשְׁתָּקָתוֹ שֶׁל מָארַה וּבִגְלַל הַזְמָנָתוֹ שֶׁל הַבְּרַהְמָה, לָכֵן הֶסְבֵּרִים אֵלּוּ נִקְרָאִים "הַזְמָנָתוֹ שֶׁל בְּרַהְמָה23".


הערות · 23

  1. 1זהו אותו מקום בו מתרחשת הסוטרה "הַצָּגַת שֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים" MN001, ובהיקהו בודהי בהערתו 499 מסב את תשומת לבנו להקבלה בין שתי הסוטרות. הוא מציע לראות בסוטרה שלפנינו המחשה דרמטית של ההשקפות הנדונות שם במונחים פילוסופיים.
  2. 2Mārisa. מילת פניית כבוד שבה פונים האלים זה לזה. (המילה "מָר" כפניית כבוד בעברית מוצאה, דרך הפרסית והארמית, מאותו שורש) מצורת הפניה נראה שאין הברהמה בקה מכיר היטב את הבודהה, כי אינו קורא לו בשם אישי כגון "גוטמה". מנקודת המבט האנוכית שלו רואה הברהמה את הבודהה כחבר פוטנציאלי בפמלייתו ולכן הוא ממשיך ומתאר את נפלאותיו של המקום כאומר "הגעת למקום הנכון".
  3. 3בדברו דרך גרונו של מישהו באספת הברהמה, כדרכו של מארה להופיע בתחפושות שונות.
  4. 4על פי הפרשנות המסורתית: גינו כבלתי-קבועה, כסבל, כלא-אני. גינו גם את הדברים שכביכול עליהם מושתת העולם באופן כזה.
  5. 5ראו רשימת שמונה אובייקטים אלו גם ב"הַצָּגַת שֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים" MN001. להבנתי זה או אחר מהם היו נחשבים על ידי פרושים וברהמינים אחדים כראויים לסגידה, להערצה או לציות, בהיותם "ראשוניים".
  6. 6מארה מציג כאן "חוק קארמה" התומך בשלטונו העליון של הברהמה.
  7. 7Naraka שמשמעותה "בור", אך גם "שְׁאוֹל", אחד מסוגי התופת, והמשפט מתאר את הנופל מן הארץ לשאול ומנסה לשווא לאחוז באדמה.
  8. 8על פי הפרשנות המסורתית – מארה מתכוון שהבודהה יתרשם מתפארת אספת הברהמה, ויסכים להיות כמותם, מציית לברהמה.
  9. 9כאן מופיעה המילה Kaya (הגוף האינדיבידואלי) במובן סוג של גוף, צורת קיום.
  10. 10Ābhassara . גופי האלים החיים בעולם ה-6 מתוך 20 עולמות האלים הגבוהים, שהנו גבוה מעולם הברהמה הראשון, שבו חי כעת הברהמה בקה.
  11. 11בצורת הברהמה בקה.
  12. 12Abhibhu. אין הסכמה באשר לכוונה כאן בביטוי זה שמשמעותו הרגילה היא "מכריע/שולט" ואינו מופיע כמציין יישות גבוהה בשום מקום אחר מלבד ברשימה המקבילה ב-MN001.
  13. 13הברהמה בקה מבין את התשובה כמתייחסת לנירואנה, שאינה נחווית באמצעות שום קטגוריה, ובהמשך יתברר שלא כך הוא. במקור פסוקית זו היא משהו מעין: "מה שאינו נחווה כאדמתיות האדמה" וכן גם בכל הפסקאות הבאות "כמימיות המים", "כאוריריות האוויר" וכו' אך מבנה זה מסורבל בעברית ולא ניתן לתרגום בצורה זו כאשר מדובר למשל ב"פג'פטי" או ב"אלים קורני הזוהר" וכו', וע"כ תרגמתי באופן זה.
  14. 14"הכול" אינו מופיע ברשימה המקבילה של הדברים הנערצים ב"הַצָּגַת שֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים"MN001. אפשר לראות "הכול" זה כמוסבר בסוטרה בשם זה, SN35.23.
  15. 15כפי שהוא בעצם כל דיבור על מה שאינו ניתן לתיאור מושגי, וכך גם מנמק הבודהה ב SN35.23-את הגדרתו ל"הכול". מה שעושה את השאלה לשאלה נוקבת במיוחד.
  16. 16בהיקהו בודהי בהערתו כאן 513 , אומר: "שורות אלו (המופיעות גם כחלק מבית-שיר שלם ב-(DN11.85 היוו אתגר מתמשך ללמדנות הבודהיסטית ונראה שאפילו אצ'אריה בודההגהוסה נכשל בהן." להבנתי, המפתח הראשון להבנתן הוא שהבודהה משתמש בהן כדי להסב את הנושא מן הנירוואנה, שהברהמה בקה חשב שעליה מדובר כְּמָה שהבודהה חווה ו"שאינו נחווה כמהות הכול", ושעליה אכן בלתי אפשרי לדבר, אל תודעתו שלו, כאדם מואר, שהיא משהו שאנו רואים אותו בפעולה בעולם ואותו יש אפשרות לתאר, לפחות באופן חיצוני. המפתח השני הוא פירוש המילה anidassanaṁ שתרגמתי כ-"בִּלְתִּי-מִתְכַּוֶּנֶת", ומשמעותה כאן לפי הבנתי היא שבניגוד לכל תודעה אחרת המצביעה על אובייקטים חיצוניים, תודעת האדם המואר אינה מחלקת את המציאות לאובייקטים וכך אינה מצביעה עליהם. פירושה המילולי של המילה Nidassana על פי מילון ר.ד. הוא "pointing at" ועם קידומת השלילה a פירושה with no attribute.תשובתו של הבודהה לשאלה הנוקבת, אם כך, היא גם תשובה נוקבת: מה שאני חווה הוא תודעה העומדת מול המציאות ישירות ללא חלוקה לאובייקטים השונים, ובאופן כזה היא גם מעבר ל"כול".
  17. 17הברהמה בקה מעביר את הדיון לנסיון המעשי: אם הוא יכול לעבור למישור שאליו אין ראייתו של הבודהה מגעת, הרי הוא עליון עליו. הבנה זו היא מוסכמה תרבותית הנשמעת במקומות נוספים, ראו למשל "קַנַּקַטְּהַלַה" MN090: "אֲפִלּוּ לִרְאוֹת, יַקִּירִי, אֶת אֵלֵי עוֹלָם הַשְּׁלוֹשִׁים-וּשְׁלוֹשָׁה אֵין הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה יָכוֹל. אֵיךְ יוּכַל לְסַלֵּק וּלְהַגְלוֹת אוֹתָם מִשָּׁם?"
  18. 18מובלעת כאן האמירה המתבקשת, כאשר הבודהה אמר "אני רואה אותך, בַּקַה." שימו לב שלפתע "נזכר" בַּקַה בשמו של הבודהה.
  19. 19בהקשר זה התלמידים הם המתרגלים יושבי הבית.
  20. 20ה"פְּרוּשִׂים וּבְרַהְמִינִים בָּעוֹלָם" שהוזכרו לעיל ע"י מארה.
  21. 21בניגוד לאותם פרושים וברהינים שנולדים מחדש בהתאם למעשיהם, הטטהגטה לא יוולד עוד ולפיכך לעולם יהיה הטטהגטה ללא תלות במעשיו.
  22. 22הסבר זה יחד עם המשל על הדקל שצמרתו נגדעה נאמר גם לסַצַּ'קַה בֶּן-הַנִיגַנְטְהַ, ראו "הַדְּרָשָׁה הַגְּדוֹלָה לְסַצַּ'קַה" MN036.
  23. 23בהקדמתו לתרגום סוטרה זו, טהניסארו בהיקהו מסביר את משפט הסיום באופן הבא: כותרת הסוטרה היא משחק מילים, שברובד הגלוי מדבר על הזמנתו של הברהמה בקה את הבודהה להצטרף לפלייתו. ברובד הנרמז, במשפט זה המילה "ברהמה" אינה שם עצם אלא תואר ששמעו "חזק/רב כוח" והיא מתייחסת לבודהה. בדבריו האחרונים הבודהה מזמין את מארה להמשיך ולהתנצח, לאחר שעד כה ניסה להסתמך על התוצאות הרעות שתיווצרנה אם ילמד את הדהרמה, אבל משטעון זה של מארה הופרך כי בכל מקרה הבודהה לא יוולד עוד – שיחתו הושתקה.

לכל הסוטרות