סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

קַצָּ'נַגוֹטַּה

SN 12.15 · Kaccānagotta Sutta · 312 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 12.15Kaccānagotta Sutta קַצָּ'נַגוֹטַּה

לְיַד סָוַטְּהִי.

אָז הָלַךְ הַנִּכְבָּד קַצָּ'נַגוֹטַּה לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד קַצָּ'נַגוֹטַּה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

" 'הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה, הַשְׁקָפָה נְכוֹנָה', כָּךְ, הַנִּכְבָּד, נֶאֱמַר. בְּאֵיזוֹ מִדָּה, הַנִּכְבָּד, הַשְׁקָפָה הִיא נְכוֹנָה?"

"עַל פִּי רֹב, קַצָּ'נַה, הָעוֹלָם נִסְמָךְ עַל דּוּאָלִיּוֹת: עַל הַקִּיּוּם וְעַל אִי-הַקִּיּוּם1. הָרוֹאֶה, קַצָּ'נַה, לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה אֶת עֲלִיַּת הָעוֹלָם2, אֵינוֹ חוֹשֵׁב 'הָעוֹלָם אֵינוֹ-קַיָּם'; הָרוֹאֶה, קַצָּ'נַה, לַאֲשׁוּרוֹ שֶׁל דָּבָר בִּתְבוּנָה נְכוֹנָה אֶת שְׁקִיעַת הָעוֹלָם, אֵינוֹ חוֹשֵׁב 'הָעוֹלָם קַיָּם'.

"עַל פִּי רֹב, קַצָּ'נַה, הָעוֹלָם אָזוּק בְּהִצָּמְדוּת, הֵאָחֲזוּת וְהִתְמַקְּמוּת3. אַךְ זֶה4 – בְּיַחַס לַהִצָּמְדוּת, לַהֵאָחֲזוּת, לִנְקִיטַת הָעֶמְדָּה, לַהִתְמַקְּמוּת וְלַנְּטִיּוֹת הַחֲבוּיוֹת – אֵינוֹ נוֹגֵעַ, אֵינוֹ נֶאֱחָז וְאֵינוֹ נוֹקֵט עֶמְדָּה: 'הָאֲנִי שֶׁלִּי'. אֵין לוֹ סָפֵק אוֹ הִסּוּס כִּי 'עֲלִיָּה הִיא רַק עֲלִיַּת הַסֵּבֶל, חֲדִילָה הִיא חֲדִילַת הַסֵּבֶל'.5 תּוֹבַנְתּוֹ זוֹ אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּאַחֵר6. בְּמִדָּה זוֹ, קַצָּ'נַה, הַשְׁקָפָה הִיא נְכוֹנָה.

" 'הַכֹּל קַיָּם'7, קַצָּ'נַה, הוּא קָצֶה אֶחָד. 'הַכֹּל אֵינוֹ קַיָּם' הוּא קָצֶה שֵׁנִי. מִבְּלִי לִסְטוֹת, קַצָּ'נַה, אֶל עֵבֵר אֶחָד מִשְּׁנֵי קְצָווֹת אֵלּוּ, הַטַטְהָגַטַה מְלַמֵּד אֶת הַדְהַרְמָה עַל יְדֵי הָאֶמְצַע:

"הַתַּעְתּוּעַ הוּא סִבָּה לְמֻשָּׂגִים, מֻשָּׂגִים הֵם סִבָּה לַתּוֹדָעָה, תּוֹדָעָה הִיא סִבָּה לִתְכוּנוֹת הַחֹמֶר, תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר הֵן סִבָּה לְשֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים, שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים הֵם סִבָּה לְמַגָּע, מַגָּע הוּא סִבָּה לִתְחוּשָׁה, תְּחוּשָׁה הִיא סִבָּה לְהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִשְׁתּוֹקְקוּת הִיא סִבָּה לְהֵאָחֲזוּת, הֵאָחֲזוּת הִיא סִבָּה לְהִתְהַוּוּת, הִתְהַוּוּת הִיא סִבָּה לְלֵדָה, לֵדָה הִיא סִבָּה לְזִקְנָה וּמָוֶת, יוֹצֶרֶת צַעַר, קִינָה, כְּאֵב, עֶצֶב וְיֵאוּשׁ. כָּךְ הִיא עֲלִיָּתוֹ שֶׁל מִכְלוֹל מִקְבַּץ-הַסֵּבֶל.

"עִם הַדְּעִיכָה וְהַחֲדִילָה לְלֹא שְׁאֵרִית שֶׁל הַתַּעְתּוּעַ הַזֶּה עַצְמוֹ, חֲדֵלִים הַמֻּשָּׂגִים, עִם חֲדִילַת הַמֻּשָּׂגִים חֲדֵלָה הַתּוֹדָעָה, עִם חֲדִילַת הַתּוֹדָעָה חֲדֵלוֹת תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר, עִם חֲדִילַת תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר חֲדֵלִים שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים, עִם חֲדִילַת שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים חָדֵל הַמַּגָּע, עִם חֲדִילַת הַמַּגָּע חֲדֵלָה הַתְּחוּשָׁה, עִם חֲדִילַת הַתְּחוּשָׁה חֲדֵלָה הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, עִם חֲדִילַת הַהִשְׁתּוֹקְקוּת חֲדֵלָה הַהֵאָחֲזוּת, עִם חֲדִילַת הַהֵאָחֲזוּת חֲדֵלָה הַהִתְהַוּוּת עִם חֲדִילַת הַהִתְהַוּוּת חֲדֵלָה הַלֵּדָה, עִם חֲדִילַת הַלֵּדָה חֲדֵלִים הַזִּקְנָה וְהַמָּוֶת, חֲדֵלִים צַעַר, קִינָה, כְּאֵב, עֶצֶב וְיֵאוּשׁ. כָּךְ הִיא חֲדִילָתוֹ שֶׁל מִכְלוֹל מִקְבַּץ-הַסֵּבֶל."


הערות · 7

  1. 1atthitañceva natthitañca. כפי שבהיקהו בודהי מעיר כאן (הערתו 29) המילה Atthita פירושה "קיום" במובן המופשט, הפילוסופי, בעוד המילה Bhava פירושה "קיום" במובן האינדיבידואלי. לכן הוא מתרגם כאן "רעיון הקיום" ו-"רעיון אי-הקיום". החלטתי לתרגם מילולית "קיום/אי-קיום", אך יש לזכור שהכוונה היא להשקפה בדבר קיום/אי-קיום.
  2. 2"העולם" הנתפס בחושים. וראו בענין זה: "שְׁאֵלַת הָעוֹלָם" SN35.82.
  3. 3Abhinivesa. להרגיש בנוח במצב/בקשר עם האובייקט.
  4. 4זה (מן הפיסקה הקודמת), הרואה לאשורו של דבר בתבונה נכונה.
  5. 5כל משפטי הפסקה הזו הם נפתלים במקור, וקשים לתרגום. להבנתי משפט זה אומר: מדובר רק בתהליכי תחושת הסבל, ואין בהם כל דבר אישי. ראו בעניין זה את דברי השיר בסוטרה "וַגִ'ירָה" SN05.10
  6. 6רק אם תובנתו זו באה מהתבוננותו הפנימית ולא נסמכת על דברי אחר, היא מצביעה על ההשקפה הנכונה של המשוחרר מסבל.
  7. 7"הכל" שאפשר לדבר עליו, שהוא רק מה שעובר בפתחי החושים, כפי שמסביר הבודהה בסוטרה "הַכּוֹל" SN35.23. הבודהה מסרב לקבוע עמדות אונטולוגיות (באשר לקיומם של דברים) אלא רק זמנית לצורך הדיון ובמידה המוסכמת על המתדיינים.

לכל הסוטרות