סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

תמיכה

SN 12.23 · Upanisa Sutta · 759 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 12.23Upanisā Suttaתְּמִיכָה

לְיַד סָוַטְּהִי.

"הֲרִיסַת1 הַמַּתְסִיסִים, נְזִירִים, מִתְקַיֶּמֶת בְּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ וְרוֹאֶה, כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר. לֹא בְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה. וּמָה, נְזִירִים, הוּא יוֹדֵעַ, וּמָה רוֹאֶה מִי שֶׁהֲרִיסַת הַמַּתְסִיסִים מִתְקַיֶּמֶת בּוֹ? 'זֶהוּ גּוּף, זוֹהִי עֲלִיַּת2 הַגּוּף, זוֹ שְׁקִיעַת הַגּוּף3. זוֹהִי תְּחוּשָׁה, זוֹהִי עֲלִיַּת הַתְּחוּשָׁה, זוֹ שְׁקִיעַת הַתְּחוּשָׁה. זוֹהִי תְּפִיסָה, זוֹהִי עֲלִיַּת הַתְּפִיסָה, זוֹ שְׁקִיעַת הַתְּפִיסָה. אֵלּוּ הֵם מֻשָּׂגִים, זוֹהִי עֲלִיַּת הַמֻּשָּׂגִים, זוֹ שְׁקִיעַת הַמֻּשָּׂגִים. זוֹהִי תּוֹדָעָה, זוֹהִי עֲלִיַּת הַתּוֹדָעָה, זוֹהִי שְׁקִיעַת הַתּוֹדָעָה.' זֹאת, נְזִירִים, יוֹדֵעַ, וְזֹאת רוֹאֶה מִי שֶׁהֲרִיסַת הַמַּתְסִיסִים מִתְקַיֶּמֶת בּוֹ.

[א] "תּוֹבָנַת הַהֲרִיסָה בַּהֲרִיסָה4, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת5, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בְּתוֹבָנַת הַהֲרִיסָה? הַשִּׁחְרוּר6, יֵשׁ לוֹמַר.

[ב] "גַּם הַשִּׁחְרוּר, נְזִירִים הִנּוֹ נִתְמָךְ, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָךְ. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּשִּׁחְרוּר? דְּעִיכָה7, יֵשׁ לוֹמַר.

[ג] "גַּם הַדְּעִיכָה, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּדְּעִיכָה? אֲדִישׁוּת8, יֵשׁ לוֹמַר.

[ד] "גַּם הָאֲדִישׁוּת, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בָּאֲדִישׁוּת? תּוֹבָנַת וְיֶדַע הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם9, יֵשׁ לוֹמַר.

[ה] "גַּם תּוֹבָנַת וְיֶדַע הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בְּתוֹבָנַת וְיֶדַע הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם? רִכּוּז10, יֵשׁ לוֹמַר.

[ו] "גַּם הָרִכּוּז, נְזִירִים הִנּוֹ נִתְמָךְ, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָךְ. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בָּרִכּוּז? אֹשֶׁר11, יֵשׁ לוֹמַר.

[ז] "גַּם הָאֹשֶׁר, נְזִירִים הִנּוֹ נִתְמָךְ, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָךְ. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בָּאֹשֶׁר? רְגִיעָה12, יֵשׁ לוֹמַר.

[ח] "גַּם הָרְגִיעָה, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בָּרְגִיעָה? חֶדְוָה13, יֵשׁ לוֹמַר.

[ט] "גַּם הַחֶדְוָה, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּחֶדְוָה? שִׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה14, יֵשׁ לוֹמַר.

[י] "גַּם הַשִּׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּשִּׂמְחָה-בְּהַצְלָחָה? אֵמוּן15, יֵשׁ לוֹמַר.

[יא] "גַּם הָאֵמוּן, נְזִירִים הִנּוֹ נִתְמָךְ, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָךְ. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בָּאֵמוּן? סֵבֶל16, יֵשׁ לוֹמַר.

[יב] "גַּם הַסֵּבֶל, נְזִירִים הִנּוֹ נִתְמָךְ, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָךְ. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּסֵּבֶל? לֵדָה, יֵשׁ לוֹמַר.

[יג] "גַּם הַלֵּדָה, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּלֵּדָה? הִתְהַוּוּת, יֵשׁ לוֹמַר.

[יד] "גַּם הַהִתְהַוּוּת, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּהִתְהַוּוּת? הֵאָחֲזוּת, יֵשׁ לוֹמַר.

[טו] "גַּם הַהֵאָחֲזוּת, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּהֵאָחֲזוּת? הִשְׁתּוֹקְקוּת, יֵשׁ לוֹמַר.

[טז] "גַּם הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּהִשְׁתּוֹקְקוּת? תְּחוּשָׁה, יֵשׁ לוֹמַר.

[יז] "גַּם הַתְּחוּשָׁה, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּתְּחוּשָׁה? מַגָּע, יֵשׁ לוֹמַר.

[יח] "גַּם הַמַּגָּע, נְזִירִים הִנּוֹ נִתְמָךְ, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָךְ. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּמַּגָּע? שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים, יֵשׁ לוֹמַר.

[יט] "גַּם שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים, נְזִירִים הִנָּם נִתְמָכִים, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָכִים. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בְּשֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים? תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר, יֵשׁ לוֹמַר.

[כ] "גַּם תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר, נְזִירִים הִנָּן נִתְמָכוֹת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָכוֹת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בִּתְכוּנוֹת הַחֹמֶר? הַתּוֹדָעָה, יֵשׁ לוֹמַר.

[כא] "גַּם הַתּוֹדָעָה, נְזִירִים, הִנָּהּ נִתְמֶכֶת, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמֶכֶת. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּתּוֹדָעָה? מֻשָּׂגִים, יֵשׁ לוֹמַר.

[כב] "גַּם הַמֻּשָּׂגִים, נְזִירִים הִנָּם נִתְמָכִים, אֲנִי אוֹמֵר, לֹא בִּלְתִּי-נִתְמָכִים. וּמָה הִיא, נְזִירִים, הַתְּמִיכָה בַּמֻּשָּׂגִים? הַתַּעְתּוּעַ, יֵשׁ לוֹמַר.

"כָּךְ, נְזִירִים: בִּתְמִיכַת הַתַּעְתּוּעַ – מֻשָּׂגִים; בִּתְמִיכַת הַמֻּשָּׂגִים – הַתּוֹדָעָה; בִּתְמִיכַת הַתּוֹדָעָה – תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר; בִּתְמִיכַת תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר – שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים; בִּתְמִיכַת שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים – מַגָּע; בִּתְמִיכַת הַמַּגָּע – תְּחוּשָׁה; בִּתְמִיכַת הַתְּחוּשָׁה – הִשְׁתּוֹקְקוּת; בִּתְמִיכַת הַהִשְׁתּוֹקְקוּת – הֵאָחֲזוּת; בִּתְמִיכַת הַהֵאָחֲזוּת – הִתְהַוּוּת; בִּתְמִיכַת הַהִתְהַוּוּת – לֵדָה; בִּתְמִיכַת הַלֵּדָה – סֵבֶל; בִּתְמִיכַת הַסֵּבֶל – אֵמוּן; בִּתְמִיכַת הָאֵמוּן – שִׂמְחָה בְּהַצְלָחָה; בִּתְמִיכַת הַשִּׂמְחָה בְּהַצְלָחָה – חֶדְוָה; בִּתְמִיכַת הַחֶדְוָה – רְגִיעָה; בִּתְמִיכַת הָרְגִיעָה – אֹשֶׁר; בִּתְמִיכַת הָאֹשֶׁר – רִכּוּז; בִּתְמִיכַת הָרִכּוּז – תּוֹבָנַת וְיֶדַע הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם; בִּתְמִיכַת תּוֹבָנַת וְיֶדַע הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם – אֲדִישׁוּת; בִּתְמִיכַת הָאֲדִישׁוּת – דְּעִיכָה; בִּתְמִיכַת הַדְּעִיכָה – שִׁחְרוּר; בִּתְמִיכַת הַשִּׁחְרוּר – יֶדַע הַהֲרִיסָה.

מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי17 שֶׁהָאֵלִים מַמְטִירִים טִפּוֹת גַּסּוֹת עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְהַמַּיִם הַזּוֹרְמִים בְּמִדְרוֹן הָהָר מְמַלְּאִים אֶת נְקִיקֵי הַסֶּלַע וְהַמְּעָרוֹת. בְּהִתְמַלֵּא נְקִיקֵי הַסֶּלַע וְהַמְּעָרוֹת, מִתְמַלְּאוֹת הַשְּׁלוּלִיּוֹת. בְּהִתְמַלֵּא הַשְּׁלוּלִיּוֹת, מִתְמַלְּאוֹת הַבְּרֵכוֹת. בְּהִתְמַלֵּא הַבְּרֵכוֹת, מִתְמַלְּאִים הַיּוּבַלִּים. בְּהִתְמַלֵּא הַיּוּבַלִּים מִתְמַלְּאִים הַנְּחָלִים הַגְּדוֹלִים. בְּהִתְמַלֵּא הַנְּחָלִים הַגְּדוֹלִים, מִתְמַלְּאִים הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים.

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים: בִּתְמִיכַת הַתַּעְתּוּעַ – מֻשָּׂגִים; בִּתְמִיכַת הַמֻּשָּׂגִים – הַתּוֹדָעָה; בִּתְמִיכַת הַתּוֹדָעָה – תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר; בִּתְמִיכַת תְּכוּנוֹת הַחֹמֶר – שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים; בִּתְמִיכַת שֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים – מַגָּע; בִּתְמִיכַת הַמַּגָּע – תְּחוּשָׁה; בִּתְמִיכַת הַתְּחוּשָׁה – הִשְׁתּוֹקְקוּת; בִּתְמִיכַת הַהִשְׁתּוֹקְקוּת – הֵאָחֲזוּת; בִּתְמִיכַת הַהֵאָחֲזוּת – הִתְהַוּוּת; בִּתְמִיכַת הַהִתְהַוּוּת – לֵדָה; בִּתְמִיכַת הַלֵּדָה – סֵבֶל; בִּתְמִיכַת הַסֵּבֶל – אֵמוּן; בִּתְמִיכַת הָאֵמוּן – שִׂמְחָה בְּהַצְלָחָה; בִּתְמִיכַת הַשִּׂמְחָה בְּהַצְלָחָה – חֶדְוָה; בִּתְמִיכַת הַחֶדְוָה – רְגִיעָה; בִּתְמִיכַת הָרְגִיעָה – אֹשֶׁר; בִּתְמִיכַת הָאֹשֶׁר – רִכּוּז; בִּתְמִיכַת הָרִכּוּז – תּוֹבָנַת וְיֶדַע הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם; בִּתְמִיכַת תּוֹבָנַת וְיֶדַע הַדְּבָרִים לַאֲשׁוּרָם – אֲדִישׁוּת; בִּתְמִיכַת הָאֲדִישׁוּת – דְּעִיכָה; בִּתְמִיכַת הַדְּעִיכָה – שִׁחְרוּר; בִּתְמִיכַת הַשִּׁחְרוּר – יֶדַע הַהֲרִיסָה."


הערות · 17

  1. 1Khaya . והשוו לתחילת הסוטרה "כל המתסיסים", MN002.
  2. 2Samudayo . כמו "עלית הסבל" ב"הנעת גלגל הדהרמה" SN56.11
  3. 3Atthaṅgama (נכתב גם Atthaṁgama) כמו בביטוי "שקיעת השמש".
  4. 4Khayasmiṃ khaye ñāṇaṃ . זו היא התובנה שיש לאדם לאחר שעבר את רגע ההארה, ובבדיקה פנימית גילה שכל זיהומי התודעה נהרסו. ראו את דברי סריפוטה בסוטרה "קַלָרַה" SN12.32 [א] "'מָה שֶׁהוּא מְקוֹר הַלֵּדָה, חֲבֵרִים, בְּהֶרֶס הַמָּקוֹר רָאִיתִי: "עִם הֲרִיסָתוֹ – נֶהֱרֶסֶת". בִּרְאוֹתִי "נֶהֱרֶסֶת", יָדַעְתִּי בְּבֵרוּר: "הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ".
  5. 5Upanisa. המילה מכילה את שתי המשמעויות של המילה העברית "סמוך", כלומר גם: נשען, נתמך וגם: קרוב. בסוטרה זו בא המושג "תמיכה" במקום המושג "תנאי", והדבר מאיר את ההתהוות המותנית.
  6. 6Vimutti . שחרור הוא כמובן תנאי לידע השחרור.
  7. 7Virāgā – מילולית: חוסר-תשוקה. המצב בו לא מתעוררת השתוקקות מביא לשיחרור.
  8. 8Nibbidā– מילולית: כבוי. גם: עייפות. המצב שבו לא מתעוררת שיפוטיות מביא לדעיכה.
  9. 9Yathābhūtañāṇadassana. במצב בו רואים דברים כפי שהם לא מתעוררת שיפוטיות.
  10. 10Samādhi. במצב של ריכוז בדברים בהם מועיל להתרכז רואים דברים כפי שהם. זה והשלבים הנסמכים עליו מגיעים לשיאם בג'הנה הרביעית.
  11. 11Sukha. במצב של אושר נינוח קל להתרכז. אני מזהה אושר זה עם הג'הנה השלישית "אֲשֶׁר עָלֶיהָ מַכְרִיזִים אַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה: 'מְאֻשָּׁר הוּא... וכו' ".
  12. 12Passaddhi. במצב של רגיעה מרגישים אושר. אני מזהה רגיעה זו עם הג'הנה השניה "הַמְּלֻוָּה בִּרְגִיעַת וְאִחוּד הַתּוֹדָעָה, לְלֹא מַחְשָׁבָה מְכֻוֶּנֶת וּבוֹחֶנֶת"
  13. 13Pīti. במצב בו אפשר להגיע בכל עת לחדווה, המתרגל נינוח ושליו. אני מזהה חדווה זו עם הג'הנה הראשונה.
  14. 14Pāmujja. במצב בו המתרגל שמח בהצלחתו מתעוררת חדווה.
  15. 15Saddhā. במצב בו המתרגל הגיע להישג כלשהו (במקרה זה הישג האמון), עולה שמחה בהצלחה.
  16. 16Dukkha. הטענה הלא-אינטואיטיבית הזו מוסברת היטב ב"הַצָּגַת-דְּבָרִים מַעֲמִיקָה" AN06.63 [ו], כאשר תוצאת הסבל יכולה להיות חיפוש מורה, ומי שמחפש מורה מוצא מישהו שהוא נותן בו אמון שהוא "יודע בבירור דרך או שתיים לחדילת הַסֵּבֶל".
  17. 17המשל הזה משמש גם במקומות אחרים להסביר השתלשלויות הכרחיות אחרות.

לכל הסוטרות