SN 21.10 – Theranāmaka Sutta – שֶׁשְּׁמוֹ זָקֵן
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד רָגַ'גַהַ בַּאֲתַר הַאֲכָלַת הַסְּנָאִים שֶׁבְּמַטַּע הַבַּמְבּוּק. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ שֶׁשְּׁמוֹ זָקֵן: גָּר לְבַדּוֹ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגָּר לְבַדּוֹ. לְבַדּוֹ הָיָה הוֹלֵךְ לַכְּפָר לְאִסּוּף מְזוֹן תְּרוּמָה, לְבַדּוֹ חוֹזֵר, לְבַדּוֹ יוֹשֵׁב נִסְתָּר, לְבַדּוֹ קוֹבֵעַ עֶמְדָּה בַּהֲלִיכָה הָלוֹךְ וָשׁוֹב1.
אָז, מִסְפָּר רַב שֶׁל נְזִירִים הָלְכוּ לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאָם אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתָם יָשְׁבוּ לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ לְצַד אֶחָד אָמְרוּ אוֹתָם נְזִירִים לַנַּעֲלֶה זֹאת: "כָּךְ הַנִּכְבָּד, נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ שֶׁשְּׁמוֹ זָקֵן גָּר לְבַדּוֹ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגָּר לְבַדּוֹ."
אָז קָרָא הַנַּעֲלֶה לְנָזִיר כָּלְשֶׁהוּ: "בּוֹא, נָזִיר, קְרָא בִּשְׁמִי לַנָּזִיר זָקֵן: 'הַמּוֹרֶה קוֹרֵא לְךָ, הֶחָבֵר זָקֵן'."
בַּעֲנוֹתוֹ בְּהַסְכָּמָה "כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד", הָלַךְ הַנָּזִיר אֶל עֵבֶר הַנִּכְבָּד זָקֵן. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנִּכְבָּד זָקֵן אָמַר לוֹ זֹאת: "הַמּוֹרֶה קוֹרֵא לְךָ, הֶחָבֵר זָקֵן."
בַּעֲנוֹתוֹ בְּהַסְכָּמָה "כִּדְבָרֶיךָ, חָבֵר", הָלַךְ הַנִּכְבָּד זָקֵן אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד, אָמַר הַנַּעֲלֶה לַנִּכְבָּד זָקֵן זֹאת:
"הַאִם אָכֵן אֱמֶת, זָקֵן, שֶׁאַתָּה גָּר לְבַדְּךָ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגָּר לְבַדּוֹ?"
"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."
"וְאֵיךְ אַתָּה, זָקֵן, גָּר לְבַדְּךָ וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגָּר לְבַדּוֹ?"
"כָּךְ, הַנִּכְבָּד, לְבַדִּי אֲנִי הוֹלֵךְ לַכְּפָר לְאִסּוּף מְזוֹן תְּרוּמָה, לְבַדִּי חוֹזֵר, לְבַדִּי יוֹשֵׁב נִסְתָּר, לְבַדִּי קוֹבֵעַ עֶמְדָּה בַּהֲלִיכָה הָלוֹךְ וָשׁוֹב. כָּךְ, הַנִּכְבָּד, אֲנִי גָּר לְבַדִּי וּמְדַבֵּר בִּשְׁבָח הַגָּר לְבַדּוֹ."
" 'זוֹהִי, זָקֵן, דֶּרֶךְ לָגוּר לְבַדְּךָ, לֹא שֶׁאֵין הִיא כָּזוֹ', אֲנִי אוֹמֵר. וְאוּלָם, זָקֵן, לְגַבֵּי כֵּיצַד מִתְמַלְּאִים מְגוּרִים לְבַדְּךָ בִּמְפֹרָט2, הַאֲזֵן וְתֵן דַּעַתְךָ הֵיטֵב, אֲנִי אֲדַבֵּר."
"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד" עָנָה הַנִּכְבָּד זָקֵן בְּהַסְכָּמָה. הַנַּעֲלֶה אָמַר זֹאת:
"וְכֵיצַד, זָקֵן, מִתְמַלְּאִים מְגוּרִים לְבַדְּךָ בִּמְפֹרָט? כָּךְ, זָקֵן, מָה שֶׁבֶּעָבָר – זֶה נִנְטַשׁ; מָה שֶׁבֶּעָתִיד – זֶה הֻפְקַר; וְחֵשֶׁק וְתַאֲוָה כְּלַפֵּי הַשָּׂגַת זְהוּת עַצְמִית3 בְּחַיִּים אֵלּוּ – הֻכְנְעוּ הֵיטֵב. כָּךְ, זָקֵן, מִתְמַלְּאִים מְגוּרִים לְבַדְּךָ בִּמְפֹרָט."
כָּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּאֱמוֹר זֹאת הַהוֹלֵךְ לְמֵישָרִים, הַמּוֹרֶה, לִמֵּד עוֹד:
"שַׁלִּיט הַכֹּל, הַיּוֹדֵעַ כָּל, הֶחָכָם
בֵּין כָּל הַדְּבָרִים – בִּלְתִּי מֻכְתָּם;
שֶׁעָזַב הַכֹּל, בְּהֶרֶס הִשְׁתּוֹקְקוּת מְשֻׁחְרָר,
לְאִישׁ זֶה אֶקְרָא 'גָּר לְבַדּוֹ'."4