מְשַׁל גּוּשׁ הַקֶּצֶף

SN 22.95 – Pheṇapiṇḍūpama Sutta מְשַׁל גּוּשׁ הַקֶּצֶף –

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה בְּאַיוּגְּ'הַ עַל גְּדַת נְהַר הַגַנְגֶּס. שָׁם קָרָא הַנַּעֲלֶה לַנְּזִירִים:

[א] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ נְהַר הַגַנְגֶּס הָיָה מֵבִיא גּוּשׁ קֶצֶף גָּדוֹל. שָׁם אָדָם בַּעַל עֵינַיִם הָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ, בּוֹחֵן אוֹתוֹ וּבוֹדֵק אוֹתוֹ לְעָמְקוֹ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתוֹ לְעָמְקוֹ, הָיָה נִרְאֶה כַּחֲסַר תֹּכֶן, הָיָה נִרְאֶה כְּנָבוּב, הָיָה נִרְאֶה כַּחֲסַר עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לְגוּשׁ קֶצֶף?

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כָּל מָה שֶׁהוּא גּוּף, בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִי אוֹ חִיצוֹנִי; גַּס אוֹ עָדִין; נָחוּת אוֹ מְצֻיָּן; בֵּין אִם רָחוֹק אוֹ קָרוֹב – הַנָּזִיר רוֹאֶה אוֹתוֹ, בּוֹחֵן אוֹתוֹ וּבוֹדֵק אוֹתוֹ לְעָמְקוֹ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתוֹ לְעָמְקוֹ, הוּא נִרְאֶה כַּחֲסַר תֹּכֶן, הוּא נִרְאֶה כְּנָבוּב, הוּא נִרְאֶה כַּחֲסַר עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לְגוּף?

[ב] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ בִּזְמַן הָעוֹנָה הַקָּרָה הָיוּ הָאֵלִים מַמְטִירִים טִפּוֹת גַּסּוֹת, וּבוּעַת מַיִם הָיְתָה עוֹלָה וְהָיְתָה שׁוֹקַעַת. שָׁם אָדָם בַּעַל עֵינַיִם הָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, בּוֹחֵן אוֹתָהּ וּבוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת תֹּכֶן, הָיְתָה נִרְאֵית כְּרֵיקָה לְגַמְרֵי, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לְבוּעַת מַיִם?

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כָּל מָה שֶׁהִיא תְּחוּשָׁה בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה – הַנָּזִיר רוֹאֶה אוֹתָהּ, בּוֹחֵן אוֹתָהּ וּבוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת תֹּכֶן, הָיְתָה נִרְאֵית כְּרֵיקָה לְגַמְרֵי, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לִתְחוּשָׁה?

[ג] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָעוֹנָה הַחַמָּה הָיָה שְׁרַבְרוֹאִי1 מְרַצֵּד בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם. שָׁם אָדָם בַּעַל עֵינַיִם הָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ, בּוֹחֵן אוֹתוֹ וּבוֹדֵק אוֹתוֹ לְעָמְקוֹ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתוֹ לְעָמְקוֹ, הָיָה נִרְאֶה כַּחֲסַר תֹּכֶן, הָיָה נִרְאֶה כְּנָבוּב, הָיָה נִרְאֶה כַּחֲסַר עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לִשְׁרַבְרוֹאִי?

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כָּל מָה שֶׁהִיא תְּפִיסָה בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה – הַנָּזִיר רוֹאֶה אוֹתָהּ, בּוֹחֵן אוֹתָהּ וּבוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת תֹּכֶן, הָיְתָה נִרְאֵית כְּרֵיקָה לְגַמְרֵי, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לִתְפִיסָה?

[ד] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ הָיָה אָדָם הַצָּרִיךְ לִבַּת עֵץ, מְבַקֵּשׁ לִבַּת עֵץ, מְשׁוֹטֵט וּמְחַפֵּשׂ לִבַּת עֵץ. בְּקַחְתּוֹ קַרְדֹּם חַד הָיָה נִכְנָס לַיַּעַר. שָׁם הָיָה רוֹאֶה בְּמִקְבָּץ גָּדוֹל שֶׁל עֲצֵי בָּנָנָה2 גֶּזַע צָעִיר, יָשָׁר, בַּעַל גֹּבַהּ עָצוּם. אָז הָיָה כּוֹרֵת אֶת הַשֹּׁרֶשׁ. בְּכָרְתּוֹ אֶת הַשֹּׁרֶשׁ הָיָה כּוֹרֵת אֶת הָאָמִיר. בְּכָרְתּוֹ אֶת הָאָמִיר הָיָה מַפְרִיד אֶת גְּלִיל הֶעָלִים. בְּהַפְרִידוֹ אֶת גְּלִיל הֶעָלִים לֹא הָיָה מַגִּיעַ לָעֵצָה, וּמָה עוֹד לַלִּבָּה?3 . שָׁם אָדָם בַּעַל עֵינַיִם הָיָה רוֹאֶה אוֹתוֹ, בּוֹחֵן אוֹתוֹ וּבוֹדֵק אוֹתוֹ לְעָמְקוֹ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתוֹ לְעָמְקוֹ, הָיָה נִרְאֶה כַּחֲסַר תֹּכֶן, הָיָה נִרְאֶה כְּנָבוּב, הָיָה נִרְאֶה כַּחֲסַר עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לְגֶזַע עֵץ בָּנָנָה?

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כָּל מָה שֶׁהֵם מֻשָּׂגִים בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסִּים אוֹ עֲדִינִים; נְחוּתִים אוֹ מְצֻיָּנִים; בֵּין אִם רְחוֹקִים אוֹ קְרוֹבִים – הַנָּזִיר רוֹאֶה אוֹתָם, בּוֹחֵן אוֹתָם וּבוֹדֵק אוֹתָם לְעָמְקָם. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתָם לְעָמְקָם, הָיוּ נִרְאִים כְּחַסְרֵי תֹּכֶן, הָיוּ נִרְאִים רֵיקִים לְגַמְרֵי, הָיוּ נִרְאִים כְּחַסְרֵי עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לְמֻשָּׂגִים?

[ה] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּאִלּוּ קוֹסֵם אוֹ שׁוּלְיַת קוֹסֵם בְּצֹמֶת אַרְבַּע דְּרָכִים הָיָה מַרְאֶה אַשְׁלָיָה. שָׁם אָדָם בַּעַל עֵינַיִם הָיָה רוֹאֶה אוֹתָהּ, בּוֹחֵן אוֹתָהּ וּבוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת תֹּכֶן, הָיְתָה נִרְאֵית כְּרֵיקָה לְגַמְרֵי, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לְאַשְׁלָיָה?

"מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, כָּל מָה שֶׁהִיא תּוֹדָעָה בֶּעָבָר, בֶּעָתִיד, בַּהוֹוֶה; פְּנִימִית אוֹ חִיצוֹנִית; גַּסָּה אוֹ עֲדִינָה; נְחוּתָה אוֹ מְצֻיֶּנֶת; בֵּין אִם רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה – הַנָּזִיר רוֹאֶה אוֹתָהּ, בּוֹחֵן אוֹתָהּ וּבוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ. לָרוֹאֶה, הַבּוֹחֵן וְהַבּוֹדֵק אוֹתָהּ לְעָמְקָהּ, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת תֹּכֶן, הָיְתָה נִרְאֵית כְּרֵיקָה לְגַמְרֵי, הָיְתָה נִרְאֵית כְּחַסְרַת עֵרֶךְ. כִּי אֵיזֶה עֵרֶךְ, נְזִירִים, יֵשׁ לְתוֹדָעָה?

"בִּרְאֹתוֹ זֹאת, נְזִירִים, תַּלְמִיד-הַנַּעֲלִים, הַמְּלֻמָּד, אָדִישׁ לַגּוּף, אָדִישׁ לַתְּחוּשָׁה, אָדִישׁ לַתְּפִיסָה, אָדִישׁ לַמֻּשָּׂגִים, אָדִישׁ לַתּוֹדָעָה. בַּאֲדִישׁוּת תַּאֲוָתוֹ שׁוֹקֶטֶת. בְּהַשְׁקָטַת הַתַּאֲוָה תּוֹדַעֲתוֹ מִשְׁתַּחְרֶרֶת כָּלִיל. בַּשִּׁחְרוּר קַיֶּמֶת הַתּוֹבָנָה: 'זֶה הִשְׁתַּחְרֵר''. הוּא יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר: 'הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ. מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהֵעָשׂוֹת נַעֲשָׂה. אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ.' "

~*~

כַּךְ אָמַר הַנַּעֲלֶה. בְּאֱמוֹר זֹאת הַהוֹלֵךְ-לְמֵישָרִים4, הַמּוֹרֶה, אָמַר עוֹד:

"לְגוּשׁ קֶצֶף נִמְשָׁל הַגּוּף,

הַתְּחוּשָׁה לְבוּעָה בַּמַּיִם;

לִשְׁרַבְרוֹאִי נִמְשְׁלָה תְּפִיסָה,

מֻשָּׂגִים לְגֶזַע בָּנָנָה;

לְאַשְׁלָיָה תּוֹדָעָה נִמְשֶׁלֶת,

כָּךְ לִמֵּד קְרוֹבָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ5.

עַד כַּמָּה שֶׁיִּבָּחֵן זֶה

יִבָּדֵק לְעֹמֶק הַדָּבָר;

חֲסַר תֹּכֶן, נָטוּשׁ לְגַמְרֵי,

יֵרָאֶה הַדָּבָר לְעָמְקוֹ.

בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לַגּוּף

כָּךְ לִמֵּד רְחַב הַתְּבוּנָה,

בַּהֲסָרַת שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים

נִרְאֶה הַגּוּף מֻשְׁלָךְ6:

חִיּוּנִיּוּת, חֹם וְתוֹדָעָה.

כַּאֲשֶׁר אֶת הַגּוּף הֵם עוֹזְבִים

הוּא שׁוֹכֵב שָׁם זָרוּק,

מָזוֹן לַאֲחֵרִים, חֲסַר רָצוֹן.

כָּךְ הִיא נִמְשֶׁכֶת,

הָאַשְׁלָיָה, פִּטְפּוּט הַטִּפֵּשׁ;

מֻכְרֶזֶת הִיא כְּרוֹצֵח,7

עֵרֶךְ לֹא יִמָּצֵא בָּהּ.

כָּךְ יְעַיֵּן בַּמִּקְבָּצִים

הַנָּזִיר שֶׁעוֹרֵר אֶת מִרְצוֹ;

אִם בַּיּוֹם וְאִם בַּלַּיְלָה

הוּא מַבְחִין, תָּמִיד שָׂם לֵב.

אֶת כָּל הַכְּבָלִים יַעֲזֹב

יָכִין לְעַצְמוֹ מִפְלָט;

כְּמִי שֶׁרֹאשׁוֹ בּוֹעֵר

יִשְׁאַף אֶל הַבִּלְתִּי-נִכְחָד.