SN 3.11 – Sattajaṭila Sutta – שִׁבְעָה סְבוּכֵי שֵׂעָר
1פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד סָוַטְּהִי, בַּמִּנְזָר הַמִּזְרָחִי שֶׁהָיָה אַרְמוֹן אִמּוֹ שֶׁל מִיגָרַה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן קָם הַנַּעֲלֶה מֵהִתְבַּדְּלוּתוֹ לְעֵת עֶרֶב, וְיָשַׁב מִחוּץ לְבֵית הַשַּׁעַר. אָז הָלַךְ הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד.
וּבְאוֹתוֹ זְמַן, שִׁבְעָה סְבוּכֵי שֵׂעָר2, שִׁבְעָה נִיגַנְטְהַ, שִׁבְעָה עֵירֻמִּים, שִׁבְעָה בַּעֲלֵי בֶּגֶד יָחִיד וְשִׁבְעָה נוֹדְדִים, צִפָּרְנֵיהֶם וּשְׂעַר גּוּפָם מְגֻדָּלִים פֶּרֶא, עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַנַּעֲלֶה בִּנְשָׂאָם חֶפְצֵיהֶם בְּמוֹט. אָז, הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה, בְּקוּמוֹ מִמּוֹשָׁבוֹ, בְּעָרְכוֹ אֶת גְּלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה עַל כָּתֵף אַחַת, בְּכוֹרְעוֹ לָאָרֶץ בְּבִרְכּוֹ הַיְּמָנִית, וּבְנָשְׂאוֹ יָדָיו בְּהַבָּעַת כָּבוֹד אֶל עֵבֶר שִׁבְעַת סְבוּכֵי הַשֵּׂעָר, שִׁבְעַת הַנִיגַנְטְהַ, שִׁבְעַת הָעֵירֻמִּים, שִׁבְעַת בַּעֲלֵי הַבֶּגֶד הַיָּחִיד וְשִׁבְעַת הַנּוֹדְדִים, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הִכְרִיז אֶת שְׁמוֹ: "אֲנִי, נִכְבָּדִים, הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה! אֲנִי, נִכְבָּדִים, הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה!3"
אָז, זְמַן לֹא רַב לְאַחַר שֶׁשִּׁבְעַת סְבוּכֵי הַשֵּׂעָר, שִׁבְעַת הַנִיגַנְטְהַ, שִׁבְעַת הָעֵירֻמִּים, שִׁבְעַת בַּעֲלֵי הַבֶּגֶד הַיָּחִיד וְשִׁבְעַת הַנּוֹדְדִים עָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם, הָלַךְ הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד, אָמַר הַמֶּלֶךְ פַּסֶנַדִי מִקוֹסַלַה לַנַּעֲלֶה זאת:
"אֵלּוּ בָּעוֹלָם, הַנִּכְבָּד, שֶׁהִנָּם אַרַהַנְטִים אוֹ בַּדֶּרֶךְ לְאַרַהַנְטִיוּת, אֵלֶּה אֲחָדִים מֵהֶם."
"קָשֶׁה לְךָ לָדַעַת, מַהָרָגַ'ה, בִּהְיוֹתְךָ יוֹשֵׁב-בַּיִת, גָּר יַחַד עִם בְּנֵי בֵּיתְךָ, מִתְנַסֶּה בְּצַ'נְדַנַה מִקָאסִי, בְּעֲדָיִים, בְּשָׂמִים וְתַמְרוּקִים, מִתְרַצֶּה בְּזָהָב וְכֶסֶף4: 'זֶה הִנּוֹ אַרַהַנְט, זֶה הִנּוֹ בַּדֶּרֶךְ לְאַרַהַנְטִיוּת'. מִתּוֹךְ מְגוּרִים-מְשֻׁתָּפִים, מַהָרָגַ'ה, הַמּוּסָר נִתָּן לִידִיעָה. זֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, לֹא בִּזְמַן קָצָר; בְּמַתַּן הַדַּעַת, לֹא בְּאִי-מַתַּן-הַדַּעַת; בִּתְבוּנָה, לֹא בְּחֹסֶר-תְּבוּנָה. מִתּוֹךְ הִתְנַהֲלוּת-מְשֻׁתֶּפֶת, מַהָרָגַ'ה, נִקְיוֹן-הַדַּעַת נִתָּן לִידִיעָה. זֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, לֹא בִּזְמַן קָצָר; בְּמַתַּן הַדַּעַת, לֹא בְּאִי-מַתַּן-הַדַּעַת; בִּתְבוּנָה, לֹא בְּחֹסֶר-תְּבוּנָה. בַּצָּרָה, מַהָרָגַ'ה, הַחֹסֶן נִתָּן לִידִיעָה. זֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, לֹא בִּזְמַן קָצָר; בְּמַתַּן הַדַּעַת, לֹא בְּאִי-מַתַּן-הַדַּעַת; בִּתְבוּנָה, לֹא בְּחֹסֶר-תְּבוּנָה. מִתּוֹךְ דִּיּוּנִים, מַהָרָגַ'ה, הַתְּבוּנָה נִתֶּנֶת לִידִיעָה. זֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, לֹא בִּזְמַן קָצָר; בְּמַתַּן הַדַּעַת, לֹא בְּאִי-מַתַּן-הַדַּעַת; בִּתְבוּנָה, לֹא בְּחֹסֶר-תְּבוּנָה5."
"מַפְלִיא, הַנִּכְבָּד! בִּלְתִּי-רָגִיל, הַנִּכְבָּד! עַד כַּמָּה, הַנִּכְבָּד, הֵיטִיב הַנַּעֲלֶה לוֹמַר: 'קָשֶׁה לְךָ לָדַעַת, מַהָרָגַ'ה, בִּהְיוֹתְךָ יוֹשֵׁב-בַּיִת, גָּר יַחַד עִם בְּנֵי בֵּיתְךָ, מִתְנַסֶּה בְּצַ'נְדַנַה מִקָאסִי, בְּעֲדָיִים, בְּשָׂמִים וְתַמְרוּקִים, מִתְרַצֶּה בְּזָהָב וְכֶסֶף: "זֶה הִנּוֹ אַרַהַנְט, זֶה הִנּוֹ בַּדֶּרֶךְ לְאַרַהַנְטִיוּת". מִתּוֹךְ מְגוּרִים-מְשֻׁתָּפִים, מַהָרָגַ'ה, הַמּוּסָר נִתָּן לִידִיעָה. זֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, לֹא בִּזְמַן קָצָר; בְּמַתַּן הַדַּעַת, לֹא בְּאִי-מַתַּן-הַדַּעַת; בִּתְבוּנָה, לֹא בְּחֹסֶר-תְּבוּנָה. מִתּוֹךְ הִתְנַהֲלוּת-מְשֻׁתֶּפֶת, מַהָרָגַ'ה, נִקְיוֹן-הַדַּעַת נִתָּן לִידִיעָה. זֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, לֹא בִּזְמַן קָצָר; בְּמַתַּן הַדַּעַת, לֹא בְּאִי-מַתַּן-הַדַּעַת; בִּתְבוּנָה, לֹא בְּחֹסֶר-תְּבוּנָה. בַּצָּרָה, מַהָרָגַ'ה, הַחֹסֶן נִתָּן לִידִיעָה. זֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, לֹא בִּזְמַן קָצָר; בְּמַתַּן הַדַּעַת, לֹא בְּאִי-מַתַּן-הַדַּעַת; בִּתְבוּנָה, לֹא בְּחֹסֶר-תְּבוּנָה. מִתּוֹךְ דִּיּוּנִים, מַהָרָגַ'ה, הַתְּבוּנָה נִתֶּנֶת לִידִיעָה. זֹאת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, לֹא בִּזְמַן קָצָר; בְּמַתַּן הַדַּעַת, לֹא בְּאִי-מַתַּן-הַדַּעַת; בִּתְבוּנָה, לֹא בְּחֹסֶר-תְּבוּנָה.'
"אֲנָשִׁים אֵלֶּה, הַנִּכְבָּד, הִנָּם מְרַגְּלִים שֶׁלִּי, סַיָּרִים שֶׁלִּי, הַחוֹזְרִים מִסִּיּוּר בְּחֶבְלֵי-אֶרֶץ. תְּחִלָּה הֵם מְסַיְּרִים, אַחַר-כָּךְ אֲנִי מַחֲלִיט. כַּאֲשֶׁר הֵם, הַנִּכְבָּד, רוֹחֲצִים בֹּץ וַאֲבַק, מְטֻפָּחִים הֵיטֵב, מְשׁוּחִים הֵיטֵב, שְׂעַר רֹאשָׁם וּזְקָנָם מְסֻדָּר, לְבוּשִׁים לָבָן, הֵם שְׁרוּיִים עֲדוּיִים וְנֶהֱנִים בַּחֲמֵשֶׁת חוּטֵי תְּשׁוּקַת הַחוּשִׁים."
אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר, נָשָׂא בּוֹ-בַּמָּקוֹם דִּבְרֵי שִׁיר אֵלֶּה:
"לֹא בִּיפִי מַרְאֵהוּ יֻכַּר הֵיטֵב אָדָם
אֵין לִבְטֹחַ בְּמַרְאֶה חוֹלֵף;
כִּי בְּמַסְוֶה הַמְּרֻסָּן-הֵיטֵב,
הַלֹּא-מְרֻסָּן סוֹבֵב בָּעוֹלָם.
כְּתַבְנִית עֲגִיל עֲשׂוּיָה חֶרֶס,
כְּצִנּוֹרִית בְּרוֹנְזָה מְצֻפָּה זָהָב6;
הַסּוֹבְבִים בָּעוֹלָם עֲטוּיֵי כִּסּוּי,
פְּנִימָם לֹא טָהוֹר, חוּצָם מְפֹאָר."