SN 35.241 – Paṭhama Dārukkhandhopama Sutta – מְשַׁל בּוּל הָעֵץ (1)
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה בְּקוֹסַמְבִּי עַל גְּדַת נְהַר הַגַנְגֶּס. רָאָה הַנַּעֲלֶה בּוּל עֵץ גָּדוֹל בְּהִסָּחֲפוֹ בַּזֶּרֶם. בִּרְאוֹתוֹ קָרָא לַנְּזִירִים: "הָרוֹאִים אַתֶּם, נְזִירִים, אֶת בּוּל הָעֵץ הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּהִסָּחֲפוֹ בַּזֶּרֶם?"
"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."
"אִם בּוּל הָעֵץ הַזֶּה, נְזִירִים, לֹא יַגִּיעַ לַגָּדָה הַנְּמוּכָה, לֹא יַגִּיעַ לַגָּדָה הַגְּבוֹהָה, לֹא יִשְׁקַע בָּאֶמְצַע, לֹא יַעֲלֶה עַל שִׂרְטוֹן, לֹא יִתָּפֵס עַל יְדֵי בְּנֵי-אֱנוֹשׁ, לֹא יִתָּפֵס עַל יְדֵי יֵשׁוּיוֹת לֹא-אֱנוֹשִׁיּוֹת, לֹא יִתָּפֵס בִּמְעַרְבֹּלֶת, לֹא יֵרָקֵב בַּצְּדָדִים – כָּךְ בּוּל עֵץ זֶה, נְזִירִים, יִשְׁתַּפֵּל לַיָּם1, יֵרֵד לַיָּם, יִטֶּה2 לַיָּם. וּמַדּוּעַ זֹאת? מִשְׁתַּפֵּל לַיָּם, נְזִירִים, זֶרֶם נְהַר הַגַנְגֶּס, יוֹרֵד לַיָּם, נוֹטֶה לַיָּם. מַמָּשׁ כָּךְ, נְזִירִים, אִם אַתֶּם לֹא תַּגִּיעוּ לַגָּדָה הַנְּמוּכָה, לֹא תַּגִּיעוּ לַגָּדָה הַגְּבוֹהָה, לֹא תִּשְׁקְעוּ בָּאֶמְצַע, לֹא תַּעֲלוּ עַל שִׂרְטוֹן, לֹא תִּתָּפְסוּ עַל יְדֵי בְּנֵי-אֱנוֹשׁ, לֹא תִּתָּפְסוּ עַל יְדֵי יֵשׁוּיוֹת לֹא-אֱנוֹשִׁיּוֹת, לֹא תִּתָּפְסוּ בִּמְעַרְבֹּלֶת, לֹא תֵּרָקְבוּ בַּצְּדָדִים, כָּךְ אַתֶּם, נְזִירִים, תִּשְׁתַּפְּלוּ לְנִירְוָאנַה, תֵּרְדוּ לְנִירְוָאנַה, תִּטּוּ לְנִירְוָאנַה. וּמַדּוּעַ זֹאת? מִשְׁתַּפֶּלֶת לְנִירְוָאנַה, נְזִירִים, הַהַשְׁקָפָה הַנְּכוֹנָה, יוֹרֶדֶת לְנִירְוָאנַה, נוֹטָה לְנִירְוָאנַה."
כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ לַנַּעֲלֶה זֹאת: "מַהִי, הַנִּכְבָּד, הַגָּדָה הַנְּמוּכָה, מַהִי הַגָּדָה הַגְּבוֹהָה, מַהִי הַשְּׁקִיעָה בָּאֶמְצַע, מַהִי עֲלִיָּה עַל שִׂרְטוֹן, מַהִי הִתָּפְסוּת עַל יְדֵי בְּנֵי-אֱנוֹשׁ, מַהִי הִתָּפְסוּת עַל יְדֵי יֵשׁוּיוֹת לֹא-אֱנוֹשִׁיּוֹת, מַהִי הִתָּפְסוּת בִּמְעַרְבֹּלֶת, מַהוּ הַנִּרְקָב בַּצְּדָדִים?"
" 'הַגָּדָה הַנְּמוּכָה', הַנָּזִיר, הוּא כִּנּוּי לְשֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים הַפְּנִימִיִּים. 'הַגָּדָה הַגְּבוֹהָה', הַנָּזִיר, הוּא כִּנּוּי לְשֵׁשֶׁת בְּסִיסֵי הַחוּשִׁים הַחִיצוֹנִיִּים. 'הַשְּׁקִיעָה בָּאֶמְצַע', הַנָּזִיר, הוּא כִּנּוּי לְהִתְעַנְּגוּת בִּתְשׁוּקָה3. 'עֲלִיָּה עַל שִׂרְטוֹן', הַנָּזִיר, הוּא כִּנּוּי לְיֻהֲרַת הָעַצְמִי.
"וּמַהִי, הַנָּזִיר, 'הִתָּפְסוּת עַל יְדֵי בְּנֵי-אֱנוֹשׁ'? יֵשׁ, הַנָּזִיר, הָחַי בְּהִתְחַבְּרוֹ עִם יוֹשְׁבֵי-בַּיִת, מִתְעַנֵּג אִתָּם וּמִצְטַעֵר אִתָּם, מְאֻשָּׁר בִּהְיוֹתָם מְאֻשָּׁרִים וְסוֹבֵל בִּהְיוֹתָם סוֹבְלִים וְנוֹהֵג בְּעַצְמוֹ כְּמַעֲשֵׂיהֶם וּמַטְּלוֹתֵיהֶם. זֶהוּ הַנִּקְרָא, הַנָּזִיר, נִתְפַּס עַל יְדֵי בְּנֵי-אֱנוֹשׁ4.
"וּמַהִי, הַנָּזִיר, 'הִתָּפְסוּת עַל יְדֵי יֵשׁוּיוֹת לֹא-אֱנוֹשִׁיּוֹת'? יֵשׁ, הַנָּזִיר, וְאֶחָד חַי אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה כַּאֲשֶׁר חֲטִיבַת-אֵלִים כָּלְשֶׁהִי לְנֶגְדּוֹ5: 'עַל-יְדֵי כְּלָלֵי מוּסָר, אוֹ מִצְווֹת, אוֹ סִגּוּפִים, אוֹ חַיֵּי-קְדֻשָּׁה אֶהְיֶה לְאֵל זֶה אוֹ לְאֵל כָּלְשֶׁהוּ'. זֶהוּ הַנִּקְרָא, הַנָּזִיר, נִתְפַּס עַל יְדֵי יֵשׁוּיוֹת לֹא-אֱנוֹשִׁיּוֹת.
" 'הִתָּפְסוּת בִּמְעַרְבֹּלֶת', הַנָּזִיר, הוּא כִּנּוּי לַחֲמֵשֶׁת חוּטֵי תְּשׁוּקַת הַחוּשִׁים.
"וּמַהוּ, הַנָּזִיר, 'הַנִּרְקָב בַּצְּדָדִים'? יֵשׁ, הַנָּזִיר, וְאֶחָד הִנּוֹ בִּלְתִּי-מוּסָרִי, בַּעַל טֶבַע רַע, מְזֹהָם, מִתְנַהֵג בְּאֹפֶן חָשׁוּד, מַעֲשָׂיו חַסְרֵי הֶסְבֵּר, אֵינוֹ פָּרוּשׁ וּמִתְחַזֶּה כְּפָרוּשׁ, אֵינוֹ חַי אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה וּמִתְחַזֶּה כְּחַי אֶת חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, בַּעַל צְדָדִים רְקוּבִים, תַּאַוְתָן וּמֻשְׁחָת. זֶהוּ הַנִּקְרָא, הַנָּזִיר, הַנִּרְקָב בַּצְּדָדִים.6 "
וּבְאוֹתוֹ זְמַן עָמַד נַנְדַה רוֹעֶה הַבָּקָר לֹא הַרְחֵק מִן הַנַּעֲלֶה. אָז אָמַר נַנְדַה רוֹעֶה הַבָּקָר לַנַּעֲלֶה זֹאת:
"אֲנִי, הַנִּכְבָּד, לֹא אַגִּיעַ לַגָּדָה הַנְּמוּכָה, לֹא אַגִּיעַ לַגָּדָה הַגְּבוֹהָה, לֹא אֶשְׁקַע בָּאֶמְצַע, לֹא אֶעֱלֶה עַל שִׂרְטוֹן, לֹא אֶתָּפֵס עַל יְדֵי בְּנֵי-אֱנוֹשׁ, לֹא אֶתָּפֵס עַל יְדֵי יֵשׁוּיוֹת לֹא-אֱנוֹשִׁיּוֹת, לֹא אֶתָּפֵס בִּמְעַרְבֹּלֶת, לֹא אֵרָקֵב בַּצְּדָדִים. אֲקַבֵּל נָא, הַנִּכְבָּד, בְּקִרְבַת הַנַּעֲלֶה אֶת הָעֲזִיבָה, אֲקַבֵּל נָא אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה."
"אִם כָּךְ, נַנְדַה, מְסֹר אֶת הַפָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן."
"הַפָּרוֹת תֵּלַכְנָה, הַנִּכְבָּד, מִתְּשׁוּקָתָן לָעֲגָלִים."
"עִם זֹאת, נַנְדַה, מְסֹר אַתָּה אֶת הַפָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן."
אָז, נַנְדַה רוֹעֶה הַבָּקָר, בְּמוֹסְרוֹ אֶת הַפָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן, הָלַךְ אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אָמַר לַנַּעֲלֶה זֹאת: "נִמְסְרוּ, הַנִּכְבָּד, הַפָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן. אֲקַבֵּל נָא, הַנִּכְבָּד, בְּקִרְבַת הַנַּעֲלֶה אֶת הָעֲזִיבָה, אֲקַבֵּל נָא אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה."
קִבֵּל נַנְדַה רוֹעֶה הַבָּקָר אֶת הָעֲזִיבָה בְּקִרְבַת הַנַּעֲלֶה, קִבֵּל אֶת הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה. זְמַן לֹא-רַב אַחַר הַקַּבָּלָה הַגְּבוֹהָה חַי הַנִּכְבָּד נַנְדַה לְבַדּוֹ, מְבֻדָּד, חָרוּץ, מָסוּר וּמַתְמִיד בְּמַאֲמַץ. וּבִזְמַן לֹא-רַב, בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת וּבְהִוָּכְחוֹ בְּעַצְמוֹ, נִכְנַס וְשָׁהָה בְּחַיִּים אֵלֶּה בַּתַּכְלִית שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁל חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כַּיָּאוּת עוֹזְבִים לְמַעֲנָהּ בְּנֵי-מִשְׁפָּחָה אֶת בֵּיתָם לְחַיֵּי חַסְרֵי-הַבַּיִת. הוּא יָדַע יְשִׁירוֹת: "הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ." וְהַנִּכְבָּד נַנְדַה הָיָה לְאֶחָד הָאַרַהַנְטִים.