SN 36.04 – Pātāla Sutta – תְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּית
"אִישׁ-הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא לוּמַד, נְזִירִים, אוֹמֵר דְּבָרִים אֵלּוּ: 'יֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל תְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּית1.' בְּאִי-הִתְקַיֵּם הַדְּבָרִים, נְזִירִים, וּמִבְּלִי שֶׁנִּרְאוּ, אוֹמֵר אִישׁ-הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא לוּמַד: 'יֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל תְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּית'.
"זֶהוּ, נְזִירִים, כִּנּוּיָן שֶׁל תְּחוּשׁוֹת גּוּפָנִיּוֹת כּוֹאֲבוֹת, כְּלוֹמַר: 'תְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּית'. בְּגַעַת, נְזִירִים, תְּחוּשׁוֹת גּוּפָנִיּוֹת כּוֹאֲבוֹת בְּאִישׁ-הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא לוּמַד, הוּא מִתְאַבֵּל, מִתְעַנֶּה, מְקוֹנֵן, מַכֶּה עַל חָזֵהוּ, בּוֹכֶה, וּמְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו2. זֶה הַנִּקְרָא, נְזִירִים, 'אִישׁ-הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא לוּמַד, שֶׁלֹּא קָם מִן הַתְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּית וְשֶׁלֹּא הִשִּׂיג מַעֲמָד יַצִּיב'.
"וּבְגַעַת, נְזִירִים, תְּחוּשׁוֹת גּוּפָנִיּוֹת כּוֹאֲבוֹת בְּתַלְמִיד הַנַּעֲלִים הַמְּלֻמָּד, הוּא אֵינוֹ מִתְאַבֵּל, אֵינוֹ מִצְטַעֵר, אֵינוֹ מְקוֹנֵן, אֵינוֹ מַכֶּה עַל חָזֵהוּ, אֵינוֹ בּוֹכֶה וְאֵינוֹ מְאַבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו. זֶה הַנִּקְרָא, נְזִירִים, תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים הַמְּלֻמָּד, שֶׁקָּם מִן הַתְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּית וְשֶׁהִשִּׂיג מַעֲמָד יַצִּיב'.
"זֶה שֶׁאֵינוֹ סוֹבְלָנִי
לִתְחוּשׁוֹת כְּאֵב עוֹלוֹת,
גּוּפָנִיּוֹת, מְסַכְּנוֹת-חַיִּים3,
זֶה הָרוֹעֵד לְמַגָּעָן,
הַזּוֹעֵק וּמִתְיַפֵּחַ
הַחַלָּשׁ חֲסַר הָאוֹנִים;
לא קָם מִן הַתְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּית
וּמַעֲמָד יַצִּיב לֹא הִשִּׂיג.
אַךְ זֶה שֶׁהִנּוֹ סוֹבְלָנִי
לִתְחוּשׁוֹת כְּאֵב עוֹלוֹת,
גּוּפָנִיּוֹת, מְסַכְּנוֹת-חַיִּים,
שֶׁלְּמַגָּעָן אֵינוֹ רוֹעֵד;
קָם מִן הַתְּהוֹם לְלֹא תַּחְתִּית
וּמַעֲמָד יַצִּיב הִשִּׂיג."