Ud 3.2 – Nanda Sutta נַנְדַה –
כָּךְ שָׁמַעְתִּי:
פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד סָוַטְּהִי, בְּמִנְזָר אָנָטָהפִּינְדִיקָה שֶׁבְּמַטַּע גֶ'טָה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הַנִּכְבָּד נַנְדַה, אָחִיו, בֶּן אָחוֹת-אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה1 סִפֵּר לִנְזִירִים רַבִּים: "אֵינֶנִּי נֶהֱנֶה, חֲבֵרִים, בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה; אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לְהַחֲזִיק בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה; בִּדְחוֹתִי מֵעָלַי אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל אֶחֱזֹר לְשִׁפְלוּת."
אָז הָלַךְ נָזִיר כָּלְשֶׁהוּ אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר אוֹתוֹ נָזִיר לַנַּעֲלֶה זֹאת: "הַנִּכְבָּד נַנְדַה, אָחִיו, בֶּן אָחוֹת-אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה סִפֵּר לִנְזִירִים רַבִּים: 'אֵינֶנִּי נֶהֱנֶה, חֲבֵרִים, בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה; אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לְהַחֲזִיק בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה; בִּדְחוֹתִי מֵעָלַי אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל אֶחֱזֹר לְשִׁפְלוּת'."
אָז קָרָא הַנַּעֲלֶה לְנָזִיר כָּלְשֶׁהוּ: "בּוֹא, נָזִיר, קְרָא בִּשְׁמִי לַנָּזִיר נַנְדַה: 'הַמּוֹרֶה קוֹרֵא לְךָ, הֶחָבֵר נַנְדַה'."
בַּעֲנוֹתוֹ בְּהַסְכָּמָה "כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד", הָלַךְ הַנָּזִיר אֶל עֵבֶר הַנִּכְבָּד נַנְדַה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנִּכְבָּד נַנְדַה אָמַר לוֹ זֹאת: "הַמּוֹרֶה קוֹרֵא לְךָ, הֶחָבֵר נַנְדַה."
בַּעֲנוֹתוֹ בְּהַסְכָּמָה "כִּדְבָרֶיךָ, חָבֵר", הָלַךְ הַנִּכְבָּד נַנְדַה אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד, אָמַר הַנַּעֲלֶה לַנִּכְבָּד נַנְדַה זֹאת:
"הַאֱמֶת אָכֵן, נַנְדַה, שֶׁסִּפַּרְתָּ לִנְזִירִים רַבִּים: 'אֵינֶנִּי נֶהֱנֶה, חֲבֵרִים, בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה; אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לְהַחֲזִיק בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה; בִּדְחוֹתִי מֵעָלַי אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל אֶחֱזֹר לְשִׁפְלוּת '?"
"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."
"וּמַדּוּעַ זֶה, נַנְדַה, אֵינְךָ נֶהֱנֶה בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, אֵינְךָ מְסֻגָּל לְהַחֲזִיק בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, וּבִדְחוֹתְךָ מֵעָלֶיךָ אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל תַּחֲזֹר לְשִׁפְלוּת?"
"יְפֵהפִיָּת הָאָרֶץ בַּת-הַסָקְּיַה, הַנִּכְבָּד, שְׂעָרָהּ מְסֹרָק-לְמֶחֱצָה, בְּהַפְנוֹתָהּ מַבָּטָהּ אֵלַי בְּצֵאתִי מִבֵּיתִי, אָמְרָה לִי זֹאת: 'לוּ תַּחֲזֹר בִּמְהֵרָה, בֶּן-הָאָדוֹן!' וַאֲנִי, הַנִּכְבָּד, בִּגְלַל זִכָּרוֹן זֶה אֵינֶנִּי נֶהֱנֶה בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה; אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לְהַחֲזִיק בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה; בִּדְחוֹתִי מֵעָלַי אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל אֶחֱזֹר לְשִׁפְלוּת."
אָז הַנַּעֲלֶה, בְּאָחְזוֹ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַנִּכְבָּד נַנְדַה, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָדָם הַנֶּחֱשָׁב חָזָק כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ כְּפוּפָה יִפְשֹׁט אוֹתָהּ אוֹ כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ פְּשׁוּטָה יִכְפֹּף אוֹתָהּ, מַמָּשׁ כָּךְ נֶעֱלָם הַנַּעֲלֶה מִמַּטַּע גֶ'טָה וְהוֹפִיעַ בֵּין אֵלֵי הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיוּ שָׁם חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת קְטַנּוֹת כַּף-רֶגֶל2 שֶׁבָּאוּ לְשַׁמֵּשׁ אֶת סַקַּה אֲדוֹן הָאֵלִים. אָז קָרָא הַנַּעֲלֶה לַנִּכְבָּד נַנְדַה: "הָרוֹאֶה אַתָּה, נַנְדַה, אוֹתָן חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת קְטַנּוֹת כַּף-רֶגֶל?"
"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."
"מָה דַּעְתְּךָ, נַנְדַה, מִי יְפַת-תֹּאַר יוֹתֵר, יְפַת מַרְאֶה יוֹתֵר וּמְצוֹדֶדֶת יוֹתֵר: יְפֵהפִיָּת הָאָרֶץ בַּת-הַסָקְּיַה, אוֹ אוֹתָן חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת קְטַנּוֹת כַּף-רֶגֶל?"
"מַמָּשׁ, הַנִּכְבָּד, כְּקוֹפָה חֲרוּכָה כְּרוּתַת אֹזֶן וְאַף, מַמָּשׁ כָּךְ הִיא יְפֵהפִיָּת הָאָרֶץ בַּת-הַסָקְּיַה, לְעֻמַּת אוֹתָן חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת; אֵינָהּ נִתֶּנֶת לִמְדִידָה, אַף אֵינָהּ שַׁבְרִיר חֶלְקִיק, אַף אֵינָהּ נִתֶּנֶת לְהַשְׁוָאָה3. אוֹתָן חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת יְפוֹת-תֹּאַר יוֹתֵר, יְפוֹת-מַרְאֶה יוֹתֵר וּמְצוֹדְדוֹת יוֹתֵר."
"תִּמְצָאנָה חֵן בְּעֵינֶיךָ4, נַנְדַה, תִּמְצָאנָה חֵן בְּעֵינְךָ! אֲנִי עָרֵב לְךָ שֶׁתַּשִּׂיג אֶת אוֹתָן חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת קְטַנּוֹת כַּף-רֶגֶל."
"אִם הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, עָרֵב לִי לְהַשִּׂיג אֶת אוֹתָן חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת קְטַנּוֹת כַּף-רֶגֶל, יִמְצָא חֵן בְּעֵינַי, הַנִּכְבָּד, לִהִתְנַהֵל בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַנַּעֲלֶה."
אָז הַנַּעֲלֶה, בְּאָחְזוֹ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַנִּכְבָּד נַנְדַה, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָדָם הַנֶּחֱשָׁב חָזָק כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ כְּפוּפָה יִפְשֹׁט אוֹתָהּ אוֹ כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ פְּשׁוּטָה יִכְפֹּף אוֹתָהּ, מַמָּשׁ כָּךְ נֶעֱלָם הַנַּעֲלֶה מִבֵּין אֵלַי הַשְּׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה וְהוֹפִיעַ בְּמַטַּע גֶ'טָה.
שָׁמְעוּ הַנְּזִירִים: "אָכֵן נִימְפוֹת הֵן הַגּוֹרֵם לְהִתְנַהֲלוּת הַנִּכְבָּד נַנְדַה, אָחִיו, בֶּן אָחוֹת-אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה, בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. הַנַּעֲלֶה עָרֵב לוֹ לְהַשִּׂיג חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת קְטַנּוֹת כַּף-רֶגֶל."
אָז הַנְּזִירִים יְדִידָיו שֶׁל הַנִּכְבָּד נַנְדַה פָּנוּ5 אֵלָיו כְּמִי שֶׁנִּשְׂכַּר, כְּמִי שֶׁנִּקְנָה: "שָׂכִיר הוּא הַנִּכְבָּד6 נַנְדַה, קָנוּי הוּא הַנִּכְבָּד נַנְדַה, נִימְפוֹת הֵן הַגּוֹרֵם לְהִתְנַהֲלוּתו בְּחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה. הַנַּעֲלֶה עָרֵב לוֹ לְהַשִּׂיג חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת קְטַנּוֹת כַּף-רֶגֶל."
אָז הַנִּכְבָּד נַנְדַה, מֻדְאָג, נִכְלָם וְנִגְעַל7 מִדִּבְרֵי הַנְּזִירִים יְדִידָיו אֵלָיו כְּמִי שֶׁנִּשְׂכַּר, כְּמִי שֶׁנִּקְנָה, חַי לְבַדּוֹ, מְבֻדָּד, חָרוּץ, מָסוּר וּמַתְמִיד בְּמַאֲמַץ. וּבִזְמַן לֹא-רַב, בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת וּבְהִוָּכְחוֹ בְּעַצְמוֹ נִכְנַס וְשָׁהָה בְּחַיִּים אֵלֶּה בַּתַּכְלִית שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁל חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר כַּיָּאוּת עוֹזְבִים לְמַעֲנָהּ בְּנֵי-מִשְׁפָּחָה אֶת בֵּיתָם לְחַיֵּי חַסְרֵי-הַבַּיִת. הוּא יָדַע יְשִׁירוֹת: "הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ." וְהַנִּכְבָּד נַנְדַה הָיָה לְאֶחָד הָאַרַהַנְטִים.
אָז, בְּהִתְקַדֵּם הַלַּיְלָה, אֱלוֹהוּת כָּלְשֶׁהִי, בַּעֲלַת יֹפִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, בַּהֲאִירָהּ בִּשְׁלֵמוּת אֶת כָּל מַטַּע גֶ'טָה, הָלְכָה לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאָהּ, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתָה בִּפְנֵי הַנַּעֲלֶה עָמְדָה לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁנִּצְּבָה לְצַד אֶחָד אָמְרָה אוֹתָהּ אֱלוֹהוּת לַנַּעֲלֶה זֹאת: "הַנִּכְבָּד נַנְדַה, הַנִּכְבָּד, אָחִיו, בֶּן אָחוֹת-אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה, בְּהָרְסוֹ אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים הוּא נִכְנָס וְשׁוֹהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחוֹ בָּהֶם בְּעַצְמוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה." אַף בַּנַּעֲלֶה עָלְתָה הַתּוֹבָנָה: "נַנְדַה, בְּהָרְסוֹ אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים הוּא נִכְנָס וְשׁוֹהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחוֹ בָּהֶם בְּעַצְמוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה."
אָז, בַּחֲלוֹף הַלַּיְלָה, הָלַךְ הַנִּכְבָּד נַנְדַה אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ לַנַּעֲלֶה יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד נַנְדַה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "הַנַּעֲלֶה עָרַב לִי, הַנִּכְבָּד, לְהַשִּׂיג אֶת אוֹתָן חָמֵשׁ מֵאוֹת נִימְפוֹת קְטַנּוֹת כַּף-רֶגֶל. מַרְפֶּה אֲנִי, הַנִּכְבָּד, מֵהַבְטָחָתוֹ זוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה."
"אַף בְּהַקִּיפִי בְּתוֹדַעְתִּי, נַנְדַה, אֶת תּוֹדַעְתְּךָ, יָדַעְתִּי: 'נַנְדַה, בְּהָרְסוֹ אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים הוּא נִכְנָס וְשׁוֹהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחוֹ בָּהֶם בְּעַצְמוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה'. אַף אֱלוֹהוּת הוֹדִיעָה לִי בְּעִנְיָן זֶה: 'הַנִּכְבָּד נַנְדַה, הַנִּכְבָּד, אָחִיו, בֶּן אָחוֹת-אִמּוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה, בְּהָרְסוֹ אֶת הַמַּתְסִיסִים, לְלֹא מַתְסִיסִים הוּא נִכְנָס וְשׁוֹהֶה בְּחַיִּים אֵלּוּ בְּשִׁחְרוּר-הַתּוֹדָעָה, בְּשִׁחְרוּר-הַתְּבוּנָה, בְּהִוָּכְחוֹ בָּהֶם בְּעַצְמוֹ בִּידִיעָה יְשִׁירָה'. כַּאֲשֶׁר, נַנְדַה, לְלֹא מַתְסִיסִים תּוֹדַעְתְּךָ הִשְׁתַּחְרְרָה בְּאִי-הֵאָחֲזוּת, בָּזֹאת הִשְׁתַּחְרַרְתִּי מֵהַבְטָחָתִי זוֹ."
אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר, הָגָה בּוֹ-בַּמָּקוֹם הָגוּת8 זוֹ:
"זֶה שֶׁמִּן הַבֹּץ נֶחֱלַץ,
רָמַס אֶת קוֹצֵי הַתְּשׁוּקָה;
שֶׁלְּהֶרֶס אַשְׁלָיָה הִגִּיעַ,
מֵאֹשֶׁר וְסֵבֶל לֹא יִרְעַד, נָזִיר הוּא."