אַנְגוּטָרָה נִיקָאיָה

מְנַקֵּר

AN 7.61 · Pacalāyamāna Sutta · 710 מילים

הורדת התרגום · Word


AN 7.61Pacalāyamāna Sutta מְנַקֵּר

כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה בֵּין בְּנֵי הַבְּהַגַה לְיַד סוּנְגסוּמַרַגִירִי, בְּמַטַּע בְּהֶסַקַלַה שֶׁלְּיַד חֻרְשַׁת הַצְּבָאִים. וּבְאוֹתוֹ זְמַן יָשַׁב הַנִּכְבָּד מַהָה מוֹגָּלַּנַה וְנִקֵּר, בִּכְפָר קַלַּוָאלַפּוּטַּה שֶׁבְּמָגַדְהָה. רָאָה הַנַּעֲלֶה, בְּעַיִן שְׁמֵימִית שֶׁהִנָּהּ טְהוֹרָה וְנַעֲלֶה עַל עֵין-אֱנוֹשׁ, אֶת הַנִּכְבָּד מַהָה מוֹגָּלַּנַה יוֹשֵׁב וּמְנַקֵּר בִּכְפָר קַלַּוָאלַפּוּטַּה שֶׁבְּמָגַדְהָה. בִּרְאוֹתוֹ, מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁאָדָם הַנֶּחֱשָׁב חָזָק כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ כְּפוּפָה יִפְשֹׁט אוֹתָהּ אוֹ כְּשֶׁזְּרוֹעוֹ פְּשׁוּטָה יִכְפֹּף אוֹתָהּ, מַמָּשׁ כָּךְ נֶעֱלָם הַנַּעֲלֶה מִמַּטַּע בְּהֶסַקַלַה שֶׁלְּיַד חֻרְשַׁת הַצְּבָאִים בֵּין בְּנֵי הַבְּהַגַה, וְהוֹפִיעַ בִּפְנֵי הַנִּכְבָּד מַהָה מוֹגָּלַּנַה בִּכְפָר קַלַּוָאלַפּוּטַּה שֶׁבְּמָגַדְהָה.

יָשַׁב הַנַּעֲלֶה עַל הַמּוֹשָׁב הֶעָרוּךְ. כְּשֶׁיָּשַׁב, אָמַר הַנַּעֲלֶה לַנִּכְבָּד מַהָה מוֹגָּלַּנַה זֹאת: "מְנַקֵּר אַתָּה, מוֹגָּלַּנַה? מְנַקֵּר אַתָּה, מוֹגָּלַּנַה?"

"כִּדְבָרֶיךָ, הַנִּכְבָּד."

[א] "לָכֵן, מוֹגָּלַּנַה, אוֹתָהּ תְּפִיסָה בָּהּ שָׁהִיתָ כְּשֶׁקֵּהוּת נִכְנְסָה בְּךָ, אַל תִּתֵּן דַּעְתְּךָ לִתְפִיסָה זוֹ, אַל תַּרְבֶּה בִּתְפִיסָה זוֹ1. יִתָּכֵן הַדָּבָר, מוֹגָּלַּנַה, וְאֶפְשָׁרִי, שֶׁכָּךְ תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ.

[ב] "וְאִם כָּךְ עֲדַיִן לֹא תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ, אָז מוֹגָּלַּנַה, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ וְשֶׁלָּמַדְתָּ, חֲזֹר וַחֲשֹׁב עֲלֵיהֶם, חֲזֹר וּבְחָן אוֹתָם, חֲזֹר וּשְׁקֹל אוֹתָם בְּדַעְתְּךָ2. יִתָּכֵן הַדָּבָר, מוֹגָּלַּנַה, וְאֶפְשָׁרִי, שֶׁכָּךְ תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ.

[ג] "וְאִם כָּךְ עֲדַיִן לֹא תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ, אָז מוֹגָּלַּנַה, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ וְשֶׁלָּמַדְתָּ, שַׁנֵּן אוֹתָם בְּהַרְחָבָה3. יִתָּכֵן הַדָּבָר, מוֹגָּלַּנַה, וְאֶפְשָׁרִי, שֶׁכָּךְ תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ.

[ד] "וְאִם כָּךְ עֲדַיִן לֹא תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ, אָז מוֹגָּלַּנַה, מְשֹׁךְ בִּשְׁנֵי תְּנוּכֵי אָזְנֶיךָ וְשַׁפְשֵׁף אֶת אֲבָרֶיךָ בְּיָדֶיךָ. יִתָּכֵן הַדָּבָר, מוֹגָּלַּנַה, וְאֶפְשָׁרִי, שֶׁכָּךְ תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ.

[ה] "וְאִם כָּךְ עֲדַיִן לֹא תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ, אָז מוֹגָּלַּנַה, בְּקוּמְךָ מִמּוֹשָׁבְךָ, בְּשַׁפְשֶׁפְךָ אֶת עֵינֶיךָ בְּמַיִם, סְקֹר אֶת אַרְבַּע הָרוּחוֹת וּצְפֵה בְּכוֹכְבֵי הַמַּזָּלוֹת. יִתָּכֵן הַדָּבָר, מוֹגָּלַּנַה, וְאֶפְשָׁרִי, שֶׁכָּךְ תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ.

[ו] "וְאִם כָּךְ עֲדַיִן לֹא תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ, אָז מוֹגָּלַּנַה, תֵּן דַּעַתְךָ לִתְפִיסַת הָאוֹר, קְבַע עֶמְדָּה4 בִּתְפִיסַת הַיּוֹם: כְּמוֹ בַּיּוֹם כָּךְ בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ בַּלַּיְלָה כָּךְ בַּיּוֹם. כָּךְ, בְּתוֹדָעָה גְּלוּיָה וּבִלְתִּי מְכֻסָּה פַּתֵּחַ תּוֹדָעָה שְׁרוּיָה בְּזֹהַר5. יִתָּכֵן הַדָּבָר, מוֹגָּלַּנַה, וְאֶפְשָׁרִי, שֶׁכָּךְ תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ.

[ז] "וְאִם כָּךְ עֲדַיִן לֹא תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ, אָז מוֹגָּלַּנַה, קְבַע עֶמְדָּה בַּהֲלִיכָה הָלוֹךְ וָשׁוֹב, בִּתְפִיסַת אָחוֹר וּפָנִים6, חוּשֶׁיךָ מְכֻנָּסִים פְּנִימָה, תּוֹדַעְתְּךָ לֹא יוֹצֵאת הַחוּצָה. יִתָּכֵן הַדָּבָר, מוֹגָּלַּנַה, וְאֶפְשָׁרִי, שֶׁכָּךְ תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ.

"7וְאִם כָּךְ עֲדַיִן לֹא תִּשְׁהֶה כְּשֶׁקֵּהוּת נִנְטְשָׁה בְּךָ, אָז מוֹגָּלַּנַה, שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַיְּמָנִי בִּתְנוּחַת הָאַרְיֵה, מֵנִיחַ רֶגֶל עַל רֶגֶל, מוּדָע וּמַבְחִין, בְּצַיֶּנְךָ בְּדַעְתְּךָ אֶת הַהַשְׁכָּמָה. וּבְהִתְעוֹרֵרְךָ, מוֹגָּלַּנַה, עָלֶיךָ לָקוּם חִישׁ-מַהֵר בַּמַּחְשָׁבָה: 'לֹא אֶתְמַסֵּר לְאֹשֶׁר הַשְּׁכִיבָה, לֹא לְאֹשֶׁר הָרְבִיצָה, לֹא לְאֹשֶׁר הַקֵּהוּת8'. כָּךְ, מוֹגָּלַּנַה, עָלֶיךָ לְתַרְגֵּל.

"לָכֵן, מוֹגָּלַּנַה, כָּךְ עָלֶיךָ לְתַרְגֵּל9: 'לֹא אָבוֹא לְמִשְׁפָּחוֹת בַּהֲרִימִי חִדְקִי גָּבוֹהַּ10'. כָּךְ, מוֹגָּלַּנַה, עָלֶיךָ לְתַרְגֵּל. כִּי אִם, מוֹגָּלַּנַה, נָזִיר בָּא לְמִשְׁפָּחוֹת בַּהֲרִימוֹ חִדְקוֹ גָּבוֹהַּ, הַלֹּא יֶשְׁנָן מַטָּלוֹת וַעֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה; בְּבוֹא נָזִיר יֵשׁ וַאֲנָשִׁים לֹא יִתְּנוּ דַּעְתָּם אֵלָיו. שָׁם יַחֲשֹׁב הַנָּזִיר: 'מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר הִפְרִיד מִמֶּנִּי מִשְׁפָּחָה זוֹ? נִרְאֶה שֶׁעַכְשָׁו אֲנָשִׁים אֵלֶּה אֵינָם מְעֻנְיָנִים בִּי'. כָּךְ בְּאִי הַשִּׂיגוֹ11 הוּא מוּבָךְ, בִּהְיוֹתוֹ מוּבָךְ הוּא אֵינוֹ-שָׁקֵט, בְּאִי-הַשֶּׁקֶט הוּא בִּלְתִּי-מְרֻסָּן, בִּהְיוֹתוֹ חֲסַר-רִסּוּן תּוֹדַעְתּוֹ רְחוֹקָה מֵרִכּוּז.

"לָכֵן, מוֹגָּלַּנַה, כָּךְ עָלֶיךָ לְתַרְגֵּל: 'לֹא אֲשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה מִתְנַגַּחַת'12. כָּךְ, מוֹגָּלַּנַה, עָלֶיךָ לְתַרְגֵּל. בְּשִׂיחָה מִתְנַגַּחַת, מוֹגָּלַּנַה, יֵשׁ לְצַפּוֹת לְשִׂיחָה מְרֻבָּה, כַּאֲשֶׁר הַשִּׂיחָה מְרֻבָּה הוּא אֵינוֹ-שָׁקֵט, בְּאִי-הַשֶּׁקֶט הוּא בִּלְתִּי-מְרֻסָּן, בִּהְיוֹתוֹ חֲסַר-רִסּוּן תּוֹדַעְתּוֹ רְחוֹקָה מֵרִכּוּז. אֵינֶנִּי מְשַׁבֵּחַ, מוֹגָּלַּנַה, כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא, וְגַם אֵינֶנִּי לֹא מְשַׁבֵּחַ כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא. אֵינֶנִּי מְשַׁבֵּחַ, מוֹגָּלַּנַה, קֶשֶׁר עִם יוֹשְׁבֵי-בַּיִת וְעוֹזְבֵי-בַּיִת, אֶלָּא אֲנִי מְשַׁבֵּחַ קֶשֶׁר עִם כָּאֵלֶּה מְגוּרִים שֶׁהִנָּם שְׁקֵטִים וְרוֹגְעִים13 לְלֹא קוֹלוֹת אֱנוֹשׁ, שׁוֹמְמִים מֵאָדָם, מַתְאִימִים לְהִתְבַּדְּלוּת."

כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר הַנִּכְבָּד מַהָה מוֹגָּלַּנַה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"בְּאֵיזֶה מוּבָן, בִּקְצָרָה, הַנִּכְבָּד, נָזִיר הִנּוֹ מְשֻׁחְרָר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִגִּיעַ לַסִּיּוּם הַמֻּשְׁלָם, לַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם, לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּשְׁלָמִים, לַמַּטָּרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת, כַּטּוֹב בְּיוֹתֵר בֵּין אֵלִים וּבְנֵי-אָדָם?14"

"כָּךְ, מוֹגָּלַּנַה, הַנָּזִיר שׁוֹמֵעַ: 'כָּל הַדְּבָרִים אֵינָם רְאוּיִים לְהִתְמַקֵּם בָּהֶם'15. כַּאֲשֶׁר, מוֹגָּלַּנַה, שָׁמַע הַנָּזִיר: 'כָּל הַדְּבָרִים אֵינָם רְאוּיִים לְהִתְמַקֵּם בָּהֶם' – הוּא יוֹדֵעַ יְשִׁירוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים. בְּיוֹדְעוֹ יְשִׁירוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים – הוּא מֵבִין בִּמְלוֹאָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים. בַּהֲבִינוֹ בִּמְלוֹאָם אֶת כָּל הַדְּבָרִים – כָּל תְּחוּשָׁה שֶׁהוּא חָשׁ: אֹשֶׁר אוֹ סֵבֶל אוֹ לֹא-סֵבֶל-וְלֹא אֹשֶׁר, בְּאוֹתָהּ תְּחוּשָׁה הוּא שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בְּאִי-הַקְּבִיעוּת, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּדְּעִיכָה, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּחֲדִילָה, שׁוֹהֶה בַּהֲגוֹתוֹ בַּהַפְקָרָה16. כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ תְּחוּשָׁה כְּלֹא קְבוּעָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּדְּעִיכָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּחֲדִילָה, שָׁהָה בַּהֲגוֹתוֹ בַּהַפְקָרָה – הוּא אֵינוֹ נֶאֱחָז בְּשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נֶאֱחָז – הוּא אֵינוֹ נִרְגָּשׁ. בֶּהֱיוֹתוֹ בִּלְתִּי נִרְגָּשׁ הוּא מַגִּיעַ אִישִׁית לַנִירְוָאנַה הַשְּׁלֵמָה. הוּא רוֹאֶה-בְּבֵרוּר: 'הַהִוָּלְדוּת נֶהֶרְסָה, חַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה נֶחֱווּ, מָה שֶׁהָיָה לַעֲשׂוֹת נַעֲשָׂה, אֵין עוֹד מֵעֵבֶר לְחַיִּים אֵלּוּ.' בְּמוּבָן זֶה, בִּקְצָרָה, מוֹגָּלַּנַה, נָזִיר הִנּוֹ מְשֻׁחְרָר עַל-יְדֵי הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת, הִגִּיעַ לַסִּיּוּם הַמֻּשְׁלָם, לַבִּטָּחוֹן הַמֻּשְׁלָם, לְחַיֵּי הַקְּדֻשָּׁה הַמֻּשְׁלָמִים, לַמַּטָּרָה הַמֻּשְׁלֶמֶת, כְּרִאשׁוֹן בֵּין אֵלִים וּבְנֵי-אָדָם."


הערות · 16

  1. 1ראו את הסוטרה "הָאֵש" SN46.53 שם מבדיל הבודהה בין תרגולים מעוררים ותרגולים משקיטים. במשפט זה מתייחס הבודהה להימנעות מדברים משקיטים בעת שהתודעה איטית.
  2. 2בהמשך להערה הקודמת, כאן ממליץ הבודהה על התרגול המעורר "חקירת תופעות" (Dhammavicaya).
  3. 3אם אתם עייפים מכדי לחשוב בבהירות, נסו לשנן את הדברים המפורטים, דבר הדורש גם הוא ערנות כי הדברים המפורטים בסוטרות דומים זה לזה (למשל תהליכי העין, האוזן, האף וכו') וקל להתבלבל ולדלג על פרט, או לחזור שנית על הפרט שכבר אמרתם.
  4. 4גם: קבל החלטה נחושה.
  5. 5כְּמוֹ בַּיּוֹם כָּךְ...וכו'. ראו ביטוי זה כחלק מביטוי רחב ביותר בקשר לפיתוח הכוח הרוחני ע"י מהה-מוגלאנה ב"מוֹגָּלַּנַה" SN51.14 אפשר לומר שפיתוח הכוח הרוחני הוא פיתוח עירנות מוגברת.
  6. 6גם ביטוי זה מפורט יותר בקשר לפיתוח הכוח הרוחני ב"מוֹגָּלַּנַה" SN51.14
  7. 7" זוהי האפשרות השמינית, אבל הסוטרה נמצאת בכרך "השביעיות" שבאנגוטרה ניקאיה מפני שהסוטרה עוסקת באמצעים לשמירת הערנות, בעוד שהאפשרות השמינית, הבלתי נמנעת בסופו של דבר, היא הכניעה לעייפות, אשר גם עליה להתבצע במודעות מירבית.
  8. 8ראו "שִׁמְמוֹן הַתּוֹדָעָה" MN016 [ב.9].
  9. 9מוֹגָּלַּנַה, כָּךְ עָלֶיךָ לְתַרְגֵּל כדרכו לעיתים קרובות הבודהה מוסיף לתלמידו "שיעורי בונוס" מעבר לנושא המרכזי.
  10. 10ביטוי בפאלי השקול לביטויים העבריים 'בגרון נטוי' (תנ"כי) או 'מרים את האף' (סלנג) כלומר במנח גופני המביע גאווה והתנשאות.
  11. 11באי השיגו מה שחשב לקבל מן המשפחה: מזון, בדרך כלל.
  12. 12ראו "שִׂיחָה מִתְנַגַּחַת" SN56.09.
  13. 13appasaddāni appanigghosāni. מילולית: מעוטי-קולות, מעוטי-צעקות.
  14. 14שאלה זו בדיוק נשאלת ע"י סקה אדון האלים בסוטרה "הַדְּרָשָׁה הַקְּטַנָּה עַל הֶרֶס הַהִשְׁתּוֹקְקוּת", וכך בדיוק עונה הבודהה ונראה לי לפרש שם כי העובדה שסקה שאל שאלה זהה היא שגרמה למהה-מוגלאנה להתעניין מה הבין סקה מתשובת הבודהה.
  15. 15Abhinivesa. להרגיש בהם בנוח, לשאוף להרגשה כזו.
  16. 16ארבעת אלו: Aniccānupassī, Virāgānupassī, Nirodhānupassī, Paṭinissaggānupassī הם ארבעת התירגולים האחרונים מתוך ה-16 המתוארים ב"תְּשׂוּמַת-הַלֵּב לַשְּׁאִיפָה וְלַנְּשִׁיפָה" MN118 ומבוארים שם כמקיימים את ביסוס תשומת הלב "תופעות כתופעות."

לכל הסוטרות