אַנְגוּטָרָה נִיקָאיָה

כּוֹחוֹת

AN 9.5 · Bala Sutta · 676 מילים

הורדת התרגום · Word


AN 9.05Bala Sutta כּוֹחוֹת

"אַרְבָּעָה הֵם, נְזִירִים, הַכּוֹחוֹת. אֵלּוּ אַרְבָּעָה? [א] כּוֹחַ הַתְּבוּנָה, [ב] כּוֹחַ הַמֶּרֶץ, [ג] כּוֹחַ הַחַפּוּת-מֵעָווֹן, [ד] כּוֹחַ רִכּוּז קָהָל.

[א] "וּמַהוּ, נְזִירִים, כּוֹחַ הַתְּבוּנָה? אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם מוֹעִילִים וְנֶחֱשָׁבִים מוֹעִילִים, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם מַזִּיקִים וְנֶחֱשָׁבִים מַזִּיקִים; אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם עֲווֹנוֹת וְנֶחֱשָׁבִים עֲווֹנוֹת, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם חַפִּים-מֵעָווֹן וְנֶחֱשָׁבִים חַפִּים-מֵעָווֹן; אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם אֲפֵלִים וְנֶחֱשָׁבִים אֲפֵלִים, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם בְּהִירִים וְנֶחֱשָׁבִים בְּהִירִים; אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לַעֲסֹק בָּהֶם וְנֶחֱשָׁבִים שֶׁיֵּשׁ לַעֲסֹק בָּהֶם, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאֵין לַעֲסֹק בָּהֶם וְנֶחֱשָׁבִים שֶׁאֵין לַעֲסֹק בָּהֶם; אֶת אוֹתָם דְּבָרִים הָרְאוּיִים לְאַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה וְנֶחֱשָׁבִים רְאוּיִים לְאַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה1 וְנֶחֱשָׁבִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה; דְּבָרִים אֵלּוּ הוּא מְזַהֶה בִּתְבוּנָה וּמִתְוַדֵּעַ לָהֶם. זֶהוּ הַנִּקְרָא, נְזִירִים, כּוֹחַ הַתְּבוּנָה.

[ב] "וּמַהוּ, נְזִירִים, כּוֹחַ הַמֶּרֶץ? אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם מַזִּיקִים וְנֶחֱשָׁבִים מַזִּיקִים, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם עֲווֹנוֹת וְנֶחֱשָׁבִים עֲווֹנוֹת, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם אֲפֵלִים וְנֶחֱשָׁבִים אֲפֵלִים, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאֵין לַעֲסֹק בָּהֶם וְנֶחֱשָׁבִים שֶׁאֵין לַעֲסֹק בָּהֶם, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה וְנֶחֱשָׁבִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְאַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה, הוּא מְחוֹלֵל חֵשֶׁק, מִתְאַמֵּץ, מְעוֹרֵר אֶת מִרְצוֹ, מְחַזֵּק אֶת תּוֹדַעְתּוֹ וּמַתְמִיד בְּמַאֲמַץ לִנְטֹשׁ אוֹתָם. אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם מוֹעִילִים וְנֶחֱשָׁבִים מוֹעִילִים, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם חַפִּים-מֵעָווֹן וְנֶחֱשָׁבִים חַפִּים-מֵעָווֹן, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁהִנָּם בְּהִירִים וְנֶחֱשָׁבִים בְּהִירִים, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לַעֲסֹק בָּהֶם וְנֶחֱשָׁבִים שֶׁיֵּשׁ לַעֲסֹק בָּהֶם, אֶת אוֹתָם דְּבָרִים הָרְאוּיִים לְאַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה וְנֶחֱשָׁבִים רְאוּיִים לְאַנְשֵׁי-הַמַּעֲלָה, הוּא מְחוֹלֵל חֵשֶׁק, מִתְאַמֵּץ, מְעוֹרֵר אֶת מִרְצוֹ, מְחַזֵּק אֶת תּוֹדַעְתּוֹ וּמַתְמִיד בְּמַאֲמַץ לְהַשִּׂיגָם. זֶהוּ הַנִּקְרָא, נְזִירִים, כּוֹחַ הַמֶּרֶץ.

[ג] "וּמַהוּ, נְזִירִים, כּוֹחַ הַחַפּוּת-מֵעָווֹן? כָּךְ, נְזִירִים, תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים מְחוֹנָן בְּמַעֲשֵׂי-גּוּף חַפִּים-מֵעָווֹן, מְחוֹנָן בְּמַעֲשֵׂי-דִּבּוּר חַפִּים-מֵעָווֹן, מְחוֹנָן בְּמַעֲשֵׂי-מַחֲשָׁבָה חַפִּים-מֵעָווֹן. זֶהוּ הַנִּקְרָא, נְזִירִים, כּוֹחַ הַחַפּוּת-מֵעָווֹן.

[ד] "וּמַהוּ, נְזִירִים, כּוֹחַ רִכּוּז קָהָל2? אַרְבָּעָה הֵם, נְזִירִים, אֶמְצָעֵי רִכּוּז קָהָל: נְתִינָה, דִּבּוּר חָבִיב, הֲבָאַת תּוֹעֶלֶת וְשִׁוְיוֹנִיּוּת. הַנְּתִינָה הָרָמָה בְּיוֹתֵר הִיא, נְזִירִים, כְּלוֹמַר: מַתַּן הַדְהַרְמָה. הַדִּבּוּר הֶחָבִיב הָרָם בְּיוֹתֵר הוּא, נְזִירִים, כְּלוֹמַר: הוֹרָאַת הַדְהַרְמָה שׁוּב וָשׁוּב לַמְּעֻנְיָן וּמַטֶּה אֹזֶן. הֲבָאַת הַתּוֹעֶלֶת הָרָמָה בְּיוֹתֵר הִיא, נְזִירִים, כְּלוֹמַר: לְעוֹדֵד, לְבַסֵּס וּלְהַצִּיב אֶת חֲסַר הָאֵמוּן בְּהֶשֵּׂג הָאֵמוּן; לְעוֹדֵד, לְבַסֵּס וּלְהַצִּיב אֶת חֲסַר הַמּוּסָר בְּהֶשֵּׂג הַמּוּסָר; לְעוֹדֵד, לְבַסֵּס וּלְהַצִּיב אֶת הַקַּמְצָן בְּהֶשֵּׂג הַנְּדִיבוּת; לְעוֹדֵד, לְבַסֵּס וּלְהַצִּיב אֶת חֲסַר-הַתְּבוּנָה בְּהֶשֵּׂג הַתְּבוּנָה3; הַשִּׁוְיוֹנִיּוּת הָרָמָה בְּיוֹתֵר הִיא, נְזִירִים, כְּלוֹמַר: שִׁוְיוֹן הַנִּכְנָס-לַזֶּרֶם לַנִּכְנָס-לַזֶּרֶם, שִׁוְיוֹן הַחוֹזֵר-פַּעַם לַחוֹזֵר-פַּעַם, שִׁוְיוֹן הַלֹּא-חוֹזֵר לַלֹּא-חוֹזֵר, שִׁוְיוֹן הָאַרַהַנְט לָאַרַהַנְט4. זֶהוּ הַנִּקְרָא, נְזִירִים, כּוֹחַ רִכּוּז קָהָל. אֵלּוּ הֵם, נְזִירִים, אַרְבַּעַת הַכּוֹחוֹת.

"כַּאֲשֶׁר, נְזִירִים, הוּא נֵחַן בְּאַרְבַּעַת הַכּוֹחוֹת הָאֵלֶּה, תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים חָלַף חֲמִשָּׁה פְּחָדִים. אֵלּוּ חֲמִשָּׁה? [ה] פַּחַד לְמִחְיָתוֹ; [ו] פַּחַד מֵהַשְׁמָצָה; [ז] פַּחַד מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן בִּפְנֵי קָהָל; [ח] פַּחַד מָוֶת; [ט] פַּחַד מִיַּעַד רַע.

"תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים, נְזִירִים, שׁוֹקֵל בְּדַעְתּוֹ כָּךְ: "אֵינִי מְפַחֵד לְמִחְיָתִי. מַדּוּעַ אֶפְחַד לְמִחְיָתִי? יֶשְׁנָם בִּי אַרְבַּעַת הַכּוֹחוֹת: כּוֹחַ הַתְּבוּנָה, כּוֹחַ הַמֶּרֶץ, כּוֹחַ הַחַפּוּת-מֵעָווֹן, כּוֹחַ רִכּוּז הַקָּהָל. עַל חֲסַר הַתְּבוּנָה לְפַחֵד לְמִחְיָתוֹ. עַל הֶעָצֵל לְפַחֵד לְמִחְיָתוֹ. עַל הָעוֹשֶׂה עֲווֹנוֹת בְּמַעֲשֵׂי גּוּפוֹ, בְּמַעֲשֵׂי דִּבּוּרוֹ, בְּמַעֲשֵׂי מַחֲשַׁבְתּוֹ, לְפַחֵד לְמִחְיָתוֹ. עַל שֶׁאֵינוֹ מְרַכֵּז קָהָל לְפַחֵד לְמִחְיָתוֹ.

"אֵינִי מְפַחֵד מֵהַשְׁמָצָה. מַדּוּעַ אֶפְחַד מֵהַשְׁמָצָה? יֶשְׁנָם בִּי אַרְבַּעַת הַכּוֹחוֹת: כּוֹחַ הַתְּבוּנָה, כּוֹחַ הַמֶּרֶץ, כּוֹחַ הַחַפּוּת-מֵעָווֹן, כּוֹחַ רִכּוּז הַקָּהָל. עַל חֲסַר הַתְּבוּנָה לְפַחֵד מֵהַשְׁמָצָה. עַל הֶעָצֵל לְפַחֵד מֵהַשְׁמָצָה. עַל הָעוֹשֶׂה עֲווֹנוֹת בְּמַעֲשֵׂי גּוּפוֹ, בְּמַעֲשֵׂי דִּבּוּרוֹ, בְּמַעֲשֵׂי מַחֲשַׁבְתּוֹ, לְפַחֵד מֵהַשְׁמָצָה. עַל שֶׁאֵינוֹ מְרַכֵּז קָהָל לְפַחֵד מֵהַשְׁמָצָה.

"אֵינִי מְפַחֵד מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן בִּפְנֵי קָהָל. מַדּוּעַ אֶפְחַד מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן בִּפְנֵי קָהָל? יֶשְׁנָם בִּי אַרְבַּעַת הַכּוֹחוֹת: כּוֹחַ הַתְּבוּנָה, כּוֹחַ הַמֶּרֶץ, כּוֹחַ הַחַפּוּת-מֵעָווֹן, כּוֹחַ רִכּוּז הַקָּהָל. עַל חֲסַר הַתְּבוּנָה לְפַחֵד מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן בִּפְנֵי קָהָל. עַל הֶעָצֵל לְפַחֵד מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן בִּפְנֵי קָהָל. עַל הָעוֹשֶׂה עֲווֹנוֹת בְּמַעֲשֵׂי גּוּפוֹ, בְּמַעֲשֵׂי דִּבּוּרוֹ, בְּמַעֲשֵׂי מַחֲשַׁבְתּוֹ, לְפַחֵד מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן בִּפְנֵי קָהָל. עַל שֶׁאֵינוֹ מְרַכֵּז קָהָל לְפַחֵד מֵחֹסֶר בִּטָּחוֹן בִּפְנֵי קָהָל.

"אֵינִי מְפַחֵד מִמָּוֶת. מַדּוּעַ אֶפְחַד מִמָּוֶת? יֶשְׁנָם בִּי אַרְבַּעַת הַכּוֹחוֹת: כּוֹחַ הַתְּבוּנָה, כּוֹחַ הַמֶּרֶץ, כּוֹחַ הַחַפּוּת-מֵעָווֹן, כּוֹחַ רִכּוּז הַקָּהָל. עַל חֲסַר הַתְּבוּנָה לְפַחֵד מִמָּוֶת. עַל הֶעָצֵל לְפַחֵד מִמָּוֶת. עַל הָעוֹשֶׂה עֲווֹנוֹת בְּמַעֲשֵׂי גּוּפוֹ, בְּמַעֲשֵׂי דִּבּוּרוֹ, בְּמַעֲשֵׂי מַחֲשַׁבְתּוֹ, לְפַחֵד מִמָּוֶת. עַל שֶׁאֵינוֹ מְרַכֵּז קָהָל לְפַחֵד מִמָּוֶת.

"אֵינִי מְפַחֵד מִיַּעַד רַע. מַדּוּעַ אֶפְחַד מִיַּעַד רַע? יֶשְׁנָם בִּי אַרְבַּעַת הַכּוֹחוֹת: כּוֹחַ הַתְּבוּנָה, כּוֹחַ הַמֶּרֶץ, כּוֹחַ הַחַפּוּת-מֵעָווֹן, כּוֹחַ רִכּוּז הַקָּהָל. עַל חֲסַר הַתְּבוּנָה לְפַחֵד מִיַּעַד רַע. עַל הֶעָצֵל לְפַחֵד מִיַּעַד רַע. עַל הָעוֹשֶׂה עֲווֹנוֹת בְּמַעֲשֵׂי גּוּפוֹ, בְּמַעֲשֵׂי דִּבּוּרוֹ, בְּמַעֲשֵׂי מַחֲשַׁבְתּוֹ, לְפַחֵד מִיַּעַד רַע. עַל שֶׁאֵינוֹ מְרַכֵּז קָהָל לְפַחֵד מִיַּעַד רַע.

"כַּאֲשֶׁר, נְזִירִים, הוּא נֵחַן בְּאַרְבַּעַת הַכּוֹחוֹת הָאֵלֶּה, תַּלְמִיד הַנַּעֲלִים חָלַף אֶת חֲמֵשֶׁת הַפְּחָדִים הָאֵלּוּ.5"


הערות · 5

  1. 1להבנתי כל אלו הם ביטויים נרדפים, כלומר: הדברים המועילים הם אותם דברים שהינם חפים-מעוון, בהירים, שיש לעסוק בהם והם ראויים לאנשי-המעלה. ראו: "שֶׁיֵּשׁ לַעֲסֹק בָּהֶם וְשֶׁאֵין לַעֲסֹק בָּהֶם" MN114. וראו בסוטרה "קִיטָגִירִי" MN070 [ד*] בהגדרת "משיג השקפה".
  2. 2מתוכן הפיסקה ניתן להבין שביטוי זה מכוון לריכוז קהל יושבי בית סביב הדהרמה. במקרה זה ריכוזם על ידי הנזירים ובסוטרה "הַטְּהַקַה" AN08.24 על ידי בעל-בית.
  3. 3האמון, המוסר, הנדיבות והתבונה הם הישגי יושבי-הבית. ראו לדוגמה "דִיגהַגַ'נוּ" AN08.54.
  4. 4לדוגמה חיובית לשוויון הארהנט לארהנט ראו "הַדְּרָשָׁה הַגְּדוֹלָה בְּגוֹסִינְגַה" MN032. לדוגמה שלילית של מחשבת אי-שוויון בין חוזר-פעם לחוזר-פעם ראו "מִיגַסָלָה" AN06.44.
  5. 5גם בסוטרה "פַּחַד וְאֵימָה" מבסס הבודהה את העילה ההגיונית להיפטר מן הפחד בהעדר הרגלים רעים (אחרים), אלא ששם הוא ממשיך ומתעמת עם הפחד ואימה גם באופן מעשי. הסיבה שכאן עימות זה אינו מוזכר היא לדעתי שמי שיש לו "כוחות", להבדיל ממי שיש לו "יכולות", הוא אדם שכבר הוכיח לעצמו יכולת התמודדות עם הפחד (פחד ספציפי, לפחות).

לכל הסוטרות