אוּדָאנָה

מֶגְהִיַה

UD 4.1 · Meghiya Sutta · 1,030 מילים

הורדת התרגום · Word


Ud 4.1Meghiya Sutta מֶגְהִיַה

1כָּךְ שָׁמַעְתִּי:

פַּעַם אַחַת גָּר הַנַּעֲלֶה לְיַד צָ'לִיקָה, בְּהַר צָ'לִיקָה. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה הַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה מְשַׁמְּשׁוֹ שֶׁל הַנַּעֲלֶה. אָז הָלַךְ הַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"רוֹצֶה אֲנִי, הַנִּכְבָּד, לָלֶכֶת לִכְפַר גַ'נְטוּ2 לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת-מָזוֹן."

"עֲשֵׂה, מֶגְהִיַה, מָה שֶׁלְּדַעְתְּךָ הַזְּמַן מַתְאִים לוֹ."

אָז, בַּבֹּקֶר, הֵיטִיב הַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה אֶת גְּלִימָתוֹ, וּבְקַּחְתּוֹ אֶת קַעֲרָתוֹ וּגְלִימָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה הָלַךְ לִכְפַר גַ'נְטוּ לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת-מָזוֹן. בְּלֶכְתּוֹ לִכְפַר גַ'נְטוּ לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן, לְאַחַר הָאֲרוּחָה בְּשׁוּבוֹ מֵאִסּוּף מְזוֹן-הַתְּרוּמָה, הָלַךְ לְעֵבֶר גְּדַת הַנָּהָר קִימִיקָלַה. כְּשֶׁצָּעַד, הִתְהַלֵּךְ וְטִיֵּל3 עַל גְּדַת נְהַר קִימִיקָלַה, רָאָה הַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה מַטַּע מַנְגּוֹ מְצוֹדֵד, {4מְהַנֶּה} וּמַרְהִיב. בִּרְאוֹתוֹ חָשַׁב כָּךְ: "מְצוֹדֵד הוּא אָכֵן מַטַּע הַמַּנְגּוֹ, {מְהַנֶּה} וּמַרְהִיב. דַּי בָּזֹאת לְהַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ שֶׁל בֶּן מִשְׁפָּחָה הֶחָדוּר הַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ5. אִם יַרְשֶׁה לִי הַנַּעֲלֶה אֵלֵךְ לְמַטַּע הַמַּנְגּוֹ הַזֶּה לְהַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ."

אָז הָלַךְ הַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה אֶל עֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה לַנַּעֲלֶה זֹאת:

"כָּךְ הַנִּכְבָּד, בַּבֹּקֶר הֵיטַבְתִּי אֶת גְּלִימָתִי וּבְקַחְתִּי אֶת קַעֲרָתִי וּגְלִימָתִי הָעֶלְיוֹנָה הָלַכְתִּי לִכְפַר גַ'נְטוּ לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת-מָזוֹן. בְּלֶכְתִּי לִכְפַר גַ'נְטוּ לֶאֱסֹף תְּרוּמוֹת מָזוֹן, לְאַחַר הָאֲרוּחָה בְּשׁוּבִי מֵאִסּוּף מְזוֹן-הַתְּרוּמָה, הָלַכְתִּי לְעֵבֶר גְּדַת הַנָּהָר קִימִיקָלַה. כְּשֶׁצָּעַדְתִּי, הִתְהַלַּכְתִּי וְטִיַּלְתִּי עַל גְּדַת נְהַר קִימִיקָלַה, רָאִיתִי, הַנִּכְבָּד, מַטַּע מַנְגּוֹ מְצוֹדֵד, {מְהַנֶּה} וּמַרְהִיב. בִּרְאוֹתִי חָשַׁבְתִּי כָּךְ: 'מְצוֹדֵד הוּא אָכֵן מַטַּע הַמַּנְגּוֹ, {מְהַנֶּה} וּמַרְהִיב. דַּי בָּזֹאת לְהַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ שֶׁל בֶּן מִשְׁפָּחָה הֶחָדוּר הַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ. אִם יַרְשֶׁה לִי הַנַּעֲלֶה, אֵלֵךְ לְמַטַּע הַמַּנְגּוֹ הַזֶּה לְהַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ'. אִם מַרְשֶׁה לִי הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, אֵלֵךְ לְמַטַּע הַמַּנְגּוֹ הַזֶּה לְהַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ."

כַּאֲשֶׁר זֶה נֶאֱמַר, אָמַר הַנַּעֲלֶה לַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה זֹאת: "חַכֵּה נָא, מֶגְהִיַה, כָּל עוֹד אֲנִי לְבַד, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא נָזִיר אַחֵר כָּלְשֶׁהוּ."

פַּעַם שְׁנִיָּה אָמַר הַנִּכְבָּד מֶגְהִיָּה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "לַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, אֵין עוֹד דָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ, אוֹ לַחֲזֹר-וְלַעֲשׂוֹת; וְאִלּוּ לִי, הַנִּכְבָּד יֵשׁ עוֹד מָה לַעֲשׂוֹת, יֵשׁ מָה לַחֲזֹר וְלַעֲשׂוֹת. אִם מַרְשֶׁה לִי הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, אֵלֵךְ לְמַטַּע הַמַּנְגּוֹ הַזֶּה לְהַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ."

פַּעַם שְׁנִיָּה אָמַר הַנַּעֲלֶה לַנִּכְבָּד מֶגְהִיַה זֹאת: "חַכֵּה נָא, מֶגְהִיַה, כָּל עוֹד אֲנִי לְבַד, עַד אֲשֶׁר יָבוֹא נָזִיר אַחֵר כָּלְשֶׁהוּ."

פַּעַם שְׁלִישִׁית אָמַר הַנִּכְבָּד מֶגְהִיָּה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "לַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, אֵין עוֹד דָּבָר לַעֲשׂוֹתוֹ, אוֹ לַחֲזֹר-וְלַעֲשׂוֹת; וְאִלּוּ לִי, הַנִּכְבָּד יֵשׁ עוֹד מָה לַעֲשׂוֹת, יֵשׁ מָה לַחֲזֹר-וְלַעֲשׂוֹת. אִם מַרְשֶׁה לִי הַנַּעֲלֶה, הַנִּכְבָּד, אֵלֵךְ לְמַטַּע הַמַּנְגּוֹ הַזֶּה לְהַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ."

"בְּדַבֶּרְךָ עַל הַתְמָדוֹת הַמַּאֲמָץ, מֶגְהִיָּה, מָה אֹמַר? עֲשֵׂה, מֶגְהִיַה, מָה שֶׁלְּדַעְתְּךָ הַזְּמַן מַתְאִים לוֹ."

אָז קָם הַנִּכְבָּד מֶגְהִיָּה מִמּוֹשָׁבוֹ, וּבְהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ לַנַּעֲלֶה, בְּהַקִּיפוֹ אוֹתוֹ הָלַךְ לְעֵבֶר אוֹתוֹ מַטַּע מַנְגּוֹ. בְּבוֹאוֹ, בְּחוֹדְרוֹ לְמַטַּע הַמַּנְגּוֹ יָשַׁב לְמַרְגְּלוֹת עֵץ כָּלְשֶׁהוּ לְמִשְׁכַּן יוֹמוֹ. אָז בִּשְׁהוּתוֹ שֶׁל הַנִּכְבָּד מֶגְהִיָּה בְּאוֹתוֹ מַטַּע מַנְגּוֹ, עַל פִּי רֹב שְׁלוֹשָׁה סוּגֵי מַחְשָׁבָה רָעִים וּמַזִּיקִים שָׁטְפוּ בּוֹ, כְּלוֹמַר: מַחְשְׁבוֹת תְּשׁוּקָה, מַחְשְׁבוֹת פּוֹגְעָנוּת וּמַחְשְׁבוֹת אַלִּימוּת.

אָז עָלְתָה בַּנִּכְבָּד מֶגְהִיָּה הַמַּחְשָׁבָה: "מַפְלִיא, יַקִּירִי, בִּלְתִּי רָגִיל, יַקִּירִי! הֲרֵי מִתּוֹךְ אֵמוּן עָזַבְתִּי בַּיִת לְחַיַּי חֲסַר-הַבַּיִת, וַעֲדַיִן שְׁלֹשֶׁת סוּגֵי הַמַּחְשָׁבָה הָרָעִים וְהַמַּזִּיקִים שׁוֹטְפִים בִּי, כְּלוֹמַר: מַחְשְׁבוֹת תְּשׁוּקָה, מַחְשְׁבוֹת פּוֹגְעָנוּת וּמַחְשְׁבוֹת אַלִּימוּת!"

אָז קָם הַנִּכְבָּד מֶגְהִיָּה מֵהִתְבַּדְּלוּתוֹ לְעֵת עֶרֶב וְהָלַךְ לְעֵבֶר הַנַּעֲלֶה. בְּבוֹאוֹ אֶל הַנַּעֲלֶה, בְּהִשְׁתַּחֲווֹתוֹ יָשַׁב לְצַד אֶחָד. כְּשֶׁיָּשַׁב לְצַד אֶחָד אָמַר הַנִּכְבָּד מֶגְהִיָּה לַנַּעֲלֶה זֹאת: "כָּךְ, הַנִּכְבָּד, בִּשְׁהוּתִי בְּאוֹתוֹ מַטַּע מַנְגּוֹ, עַל פִּי רֹב שְׁלוֹשָׁה סוּגֵי מַחְשָׁבָה רָעִים וּמַזִּיקִים שָׁטְפוּ בִּי, כְּלוֹמַר: מַחְשְׁבוֹת תְּשׁוּקָה, מַחְשְׁבוֹת פּוֹגְעָנוּת וּמַחְשְׁבוֹת אַלִּימוּת. הַמַּחְשָׁבָה עָלְתָה בִּי: 'מַפְלִיא, יַקִּירִי, בִּלְתִּי רָגִיל, יַקִּירִי! הֲרֵי מִתּוֹךְ אֵמוּן עָזַבְתִּי בַּיִת לְחַיַּי חֲסַר-הַבַּיִת, וַעֲדַיִן שְׁלֹשֶׁת סוּגֵי הַמַּחְשָׁבָה הָרָעִים וְהַמַּזִּיקִים שׁוֹטְפִים בִּי, כְּלוֹמַר: מַחְשְׁבוֹת תְּשׁוּקָה, מַחְשְׁבוֹת פּוֹגְעָנוּת וּמַחְשְׁבוֹת אַלִּימוּת!' "

"לְשִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל, מֶגְּהִיָּה, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַמְּבִיאִים לְהַבְשָׁלָתוֹ. אֵלּוּ חֲמִשָּׁה?

[א] "כָּךְ, מֵגְּהִיָּה, נָזִיר הִנּוֹ בַּעַל חֲבֵרִים טוֹבִים, יְדִידִים טוֹבִים, אַנְשֵׁי סוֹד טוֹבִים6. לְשִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל, מֶגְּהִיָּה, זֶהוּ הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן הַמֵּבִיא לְהַבְשָׁלָתוֹ.ֹ

[ב] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, מֵגְּהִיָּה, נָזִיר הִנּוֹ מוּסָרִי, מְרַסֵּן-עַצְמוֹ בְּרִסּוּן הַפָּטִימוֹקּהַ, מְחוֹנָּן בְּהִתְנַהֲגוּת-נְאוֹתָה בֶּהֱיוֹתוֹ חוֹשֵׁשׁ לְכָל פְּגָם זָעִיר, מְתַרְגֵּל אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל7. לְשִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל, מֶגְּהִיָּה, זֶהוּ הַדָּבָר הַשֵּׁנִי הַמֵּבִיא לְהַבְשָׁלָתוֹ.ֹ

[ג] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, מֵגְּהִיָּה, נָזִיר – אֶת אוֹתָן שִׂיחוֹת מְּלַטְּשׁוֹת-הַתּוֹדָעָה8, מְסִירוֹת-הַמִּכְשׁוֹלִים, הַמּוֹלִיכוֹת לָאֲדִישׁוּת כְּלָלִית, לִדְעִיכָה, לַחֲדִילָה, לְהַשְׁקָטָה, לִידִיעָה יְשִׁירָה, לְהִתְעוֹרְרוּת, לְנִירְוָאנַה. כְּלוֹמַר: שִׂיחָה אוֹדוֹת הִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט, שִׂיחָה אוֹדוֹת שְׂבִיעוּת-רָצוֹן, שִׂיחָה אוֹדוֹת הִתְבּוֹדְדוּת, שִׂיחָה אוֹדוֹת נִתּוּק-מַגָּע, שִׂיחָה אוֹדוֹת הַגְבָּרַת הַמֶּרֶץ, שִׂיחָה אוֹדוֹת מוּסָר, שִׂיחָה אוֹדוֹת רִכּוּז, שִׂיחָה אוֹדוֹת תְּבוּנָה, שִׂיחָה אוֹדוֹת שִׁחְרוּר, שִׂיחָה אוֹדוֹת תּוֹבָנַת וְיֶדַע הַשִּׁחְרוּר – שִׂיחוֹת כָּאֵלֶּה הוּא מַשִּׂיג בִּרְצוֹנוֹ, מַשִּׂיג לְלֹא בְּעָיָה, מַשִּׂיג לְלֹא קֹשִׁי. לְשִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל, מֶגְּהִיָּה, זֶהוּ הַדָּבָר הַשְּׁלִישִׁי הַמֵּבִיא לְהַבְשָׁלָתוֹ.ֹ

[ד] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, מֵגְּהִיָּה, נָזִיר הִנּוֹ מַגְבִּיר מֶרֶץ: הוּא חַי בְּמֶרֶץ-פָּעִיל לִנְטִישַׁת דְּבָרִים מַזִּיקִים וּלְאִמּוּץ דְּבָרִים מוֹעִילִים, בַּעַל חֹסֶן, אֵיתָן בְּמַאֲמַצָּיו, אֵינוֹ פּוֹרֵק עוֹל דְּבָרִים מוֹעִילִים9. לְשִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל, מֶגְּהִיָּה, זֶהוּ הַדָּבָר הָרְבִיעִי הַמֵּבִיא לְהַבְשָׁלָתוֹ.ֹ

[ה] "וּבְנוֹסָף לָזֹאת, מֵגְּהִיָּה, נָזִיר הִנּוֹ נָבוֹן, נֵחַן בְּאַבְחָנָה הַנָּעֲלָה, הַחוֹדֶרֶת, בַּאֲשֶׁר לְמַהֲלַךְ הָעֲלִיָּה וְהַחֲזָרָה, הַמּוֹבִילָה לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ הַנְּכוֹנָה שֶׁל מִקְבַּץ הַסֵּבֶל10. לְשִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל, מֶגְּהִיָּה, זֶהוּ הַדָּבָר הַחֲמִישִׁי הַמֵּבִיא לְהַבְשָׁלָתוֹ.ֹ לְשִׁחְרוּר הַתּוֹדָעָה שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל, מֶגְּהִיָּה, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵלוּ מְבִיאִים לְהַבְשָׁלָתוֹ.

"נָזִיר, מֶגְּהִיָּה, שֶׁהִנּוֹ בַּעַל חֲבֵרִים טוֹבִים, יְדִידִים טוֹבִים, אַנְשֵׁי סוֹד טוֹבִים, יֵשׁ לְצַפּוֹת שֶׁיִּהְיֶה מוּסָרִי, מְרַסֵּן-עַצְמוֹ בְּרִסּוּן הַפָּטִימוֹקּהַ, מְחוֹנָּן בְּהִתְנַהֲגוּת-נְאוֹתָה בֶּהֱיוֹתוֹ חוֹשֵׁשׁ לְכָל פְּגָם זָעִיר, מְתַרְגֵּל אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל.

"נָזִיר, מֶגְּהִיָּה, שֶׁהִנּוֹ בַּעַל חֲבֵרִים טוֹבִים, יְדִידִים טוֹבִים, אַנְשֵׁי סוֹד טוֹבִים, יֵשׁ לְצַפּוֹת שֶׁאֶת אוֹתָן שִׂיחוֹת מְלַטְּשׁוֹת הַתּוֹדָעָה, מְסִירוֹת-הַמִּכְשׁוֹלִים, הַמּוֹלִיכוֹת לָאֲדִישׁוּת כְּלָלִית, לִדְעִיכָה, לַחֲדִילָה, לְהַשְׁקָטָה, לִידִיעָה יְשִׁירָה, לְהִתְעוֹרְרוּת, לְנִירְוָאנַה. כְּלוֹמַר: שִׂיחָה אוֹדוֹת הִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט, שִׂיחָה אוֹדוֹת שְׂבִיעוּת-רָצוֹן, שִׂיחָה אוֹדוֹת הִתְבּוֹדְדוּת, שִׂיחָה אוֹדוֹת נִתּוּק-מַגָּע, שִׂיחָה אוֹדוֹת הַגְבָּרַת הַמֶּרֶץ, שִׂיחָה אוֹדוֹת מוּסָר, שִׂיחָה אוֹדוֹת רִכּוּז, שִׂיחָה אוֹדוֹת תְּבוּנָה, שִׂיחָה אוֹדוֹת שִׁחְרוּר, שִׂיחָה אוֹדוֹת תּוֹבָנַת וְיֶדַע הַשִּׁחְרוּר – שִׂיחוֹת כָּאֵלֶּה הוּא יַשִּׂיג בִּרְצוֹנוֹ, יַשִּׂיג לְלֹא בְּעָיָה, יַשִּׂיג לְלֹא קֹשִׁי.

"נָזִיר, מֶגְּהִיָּה, שֶׁהִנּוֹ בַּעַל חֲבֵרִים טוֹבִים, יְדִידִים טוֹבִים, אַנְשֵׁי סוֹד טוֹבִים, יֵשׁ לְצַפּוֹת שֶׁיִּהְיֶה מַגְבִּיר מֶרֶץ: חַי בְּמֶרֶץ-פָּעִיל לִנְטִישַׁת דְּבָרִים מַזִּיקִים וּלְאִמּוּץ דְּבָרִים מוֹעִילִים, חָזָק, אֵיתָן בְּמַאֲמַצָּיו, אֵינוֹ פּוֹרֵק עוֹל דְּבָרִים מוֹעִילִים.

"נָזִיר, מֶגְּהִיָּה, שֶׁהִנּוֹ בַּעַל חֲבֵרִים טוֹבִים, יְדִידִים טוֹבִים, אַנְשֵׁי סוֹד טוֹבִים, יֵשׁ לְצַפּוֹת שֶׁיִּהְיֶה נָבוֹן, נֵחַן בְּאַבְחָנָה הַנָּעֲלָה, הַחוֹדֶרֶת, בַּאֲשֶׁר לְמַהֲלַךְ הָעֲלִיָּה וְהַחֲזָרָה, הַמּוֹבִילָה לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ הַנְּכוֹנָה שֶׁל מִקְבַּץ הַסֵּבֶל.

"וְכַאֲשֶׁר, מֶגְּהִיָּה, הַנָּזִיר מְבֻסָּס בַּחֲמֵשֶׁת דְּבָרִים אֵלּוּ, אַרְבָּעָה דְּבָרִים נוֹסָפִים עָלָיו לְפַתֵּחַ:

[ו] עָלָיו לְפַתֵּחַ אֶת הַדּוֹחֶה,11 לִנְטִישַׁת הַתַּאֲוָה;

[ז] עָלָיו לְפַתֵּחַ יְדִידוּתִיּוּת, לִנְטִישַׁת פּוֹגְעָנוּת;

[ח] עָלָיו לְפַתֵּחַ אֶת תְּשׂוּמֶת הַלֵּב לַשְּׁאִיפָה וְלַנְּשִׁיפָה, לְהַכְרָתַת הַמַּחֲשָׁבוֹת12;

[ט] עָלָיו לְפַתֵּחַ אֶת תְּפִיסַת אִי-הַקְּבִיעוּת, לַעֲקִירַת יֻהֲרַת הָעַצְמִי. עִם תְּפִיסַת אִי-הַקְּבִיעוּת, מֶגְּהִיָּה, תְּפִיסַת הָאֵין-אֲנִי מִתְיַצֶּבֶת; עִם תְּפִיסַת הָאֵין-אֲנִי מֻשֶּׂגֶת עֲקִירַת יֻהֲרַת הָעַצְמִי – נִירְוָאנַה בְּחַיִּים אֵלּוּ."13

אָז, בִּרְאוֹת הַנַּעֲלֶה אֶת מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר, הָגָה בּוֹ-בַּמָּקוֹם הָגוּת זוֹ:

"מַחְשָׁבוֹת פְּחוּתוֹת, מַחֲשָׁבוֹת עֲדִינוֹת

בְּעִקְבוֹתֵיהֶן הַתּוֹדָעָה נִרְגֶּשֶׁת;

בְּלִי הֲבֵן מַחְשְׁבוֹת תּוֹדָעָה אֵלּוּ

הוּא עוֹבֵר פְּזוּר-דַּעַת מֵחַיִּים לְחַיִּים.

וּבַהֲבִינוֹ מַחְשְׁבוֹת תּוֹדָעָה אֵלּוּ

מָסוּר, מְרֻסָּן וּמוּדָע;

הַתּוֹדָעָה שׁוּב אֵינָהּ נִרְגֶּשֶׁת

בַּמִּתְעוֹרֵר שֶׁנָּטַשׁ לְלֹא שְׁאֵרִית."


הערות · 13

  1. 1סוטרה זו (ללא דברי השיר בסיומה) מופיעה גם בAN09.03-.
  2. 2הכפר ג'נטו נזכר רק כאן ובסוטרה המקבילה. לשם שתי משמעויות: "קהל/אנשים" ושמו של עשב מסוים. מגהיה מבקש ללכת לכפר זה בעוד הבודהה הולך כפי הנראה לצ'אליקה הקרובה לאסוף תרומות מזון. דבר זה אינו מתאים למשמש אישי ומהווה סימן ראשון לכיוון המחשבה השגוי של מגהיה. ייתכן שגם שם הכפר "קהל" מצביע על הערכה מופרזת של מגהיה את עצמו כמורה פוטנציאלי לאנשי המקום.
  3. 3ביטוי המציין הליכת-בטל, ואינו מופיע בדרך כלל בקשר לנזירים.
  4. 4הכתוב {בסוגריים} כאן ובהמשך, אינו מופיע בסוטרה המקבילה בAN09.03-.
  5. 5מִשְׁפָּחָה הֶחָדוּר הַתְמָדַת הַמַּאֲמָץ משפט זה בדיוק מופיע בסיפורו של הבודהה על מציאת המקום בו הגיע לנירוואנה (ראו למשל: הַחִפּוּשׂ הַנַּעֲלֶה MN026), ולהבנתי הוא נובע מתשוקתו הגדולה של מגהיה להגיע בעקבות הבודהה לסוף הדרך.
  6. 6טוֹבִים, אַנְשֵׁי סוֹד טוֹבִים ראו הרחבה על כך ב"מַחֲצִית" SN45.02.
  7. 7מְתַרְגֵּל אֶת כְּלָלֵי הַתִּרְגּוּל ראו זאת כהגדרה של "תרגול המוסר הגבוה" ב"הַתִּרְגּוּלִים (1)" AN03.89.
  8. 8Abhisallekhika. ראו הרחבה והערות על נושא השיחות ב"הַדְּרָשָׁה הַגְּדוֹלָה עַל הָרֵיקוּת" MN122.
  9. 9זהו גם הרביעי מ"חמש איכויות התמדת המאמץ" שהבודהה מונה ב"קַנַּקַטְּהַלַה" MN090.
  10. 10הַנְּכוֹנָה שֶׁל מִקְבַּץ הַסֵּבֶל זהו גם החמישי באותה רשימה ב"קַנַּקַטְּהַלַה" MN090, וזהה לתאור הישג התבונה ב"דִיגּהַגַ'נוּ" AN08.54. מעצם העובדה שהבודהה מדבר עם מגהיה על הישג התבונה ברמה הבסיסית ביותר, כפי שהוא מדבר עם דיגהג'נו ואפילו לא ברמה שעליה הוא מדבר עם אנטהפינדיקה בסוטרה "מַעֲשִׂים רְאוּיִים" AN04.61, אנו יכולים ללמוד על גודל טעותו כשרצה לקחת כדוגמה לתרגולו את הבודהה בסוף התרגול.
  11. 11Asubha. גם: הלא-יפה, הלא-נעים.
  12. 12Vitakkupacchedāya. ביטוי זה מופיע רק כאן, בסוטרה המקבילה AN09.03 ובסוטרה הדומה-מאוד AN09.01.
  13. 13לסיכום, תשובתו של הבודהה למגהיה מצביעה על כך שהוא בתחילת הדרך, ועליו לבסס את עצמו בחמישה דברים בשלב שבו הוא נמצא לפני שייפתח עוד נושאים פרטניים שיקרבו אותו להארה.

לכל הסוטרות