סַמְיוּטָה נִיקָאיָה

פְּרָחִים

SN 22.94 · Puppha Sutta · 645 מילים

הורדת התרגום · Word


SN 22.94Puppha Suttaפְּרָחִים

לְיַד סָוַטְּהִי.

[א] "אֵינֶנִּי, נְזִירִים, מִתְוַכֵּחַ עִם הָעוֹלָם, אֶלָּא הָעוֹלָם מִתְוַכֵּחַ אִתִּי. דּוֹבֵר הַדְהַרְמָה, נְזִירִים, אֵינוֹ מִתְוַכֵּחַ עִם אַף אֶחָד בָּעוֹלָם. עַל זֶה, נְזִירִים, שֶׁחֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁאֵינוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם, אַף אֲנִי אוֹמֵר עָלָיו 'אֵינֶנּוּ'. עַל זֶה, נְזִירִים, שֶׁחֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁקַּיָּם בָּעוֹלָם, אַף אֲנִי אוֹמֵר עָלָיו 'יֶשְׁנוֹ'.

" וְעַל מָה, נְזִירִים, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁאֵינוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלָיו 'אֵינֶנּוּ'? גּוּף, נְזִירִים, שֶׁהִנּוֹ קָבוּעַ, יַצִּיב, נִצְחִי, שֶׁאֵין טִבְעוֹ קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁאֵינוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלָיו 'אֵינֶנּוּ'; תְּחוּשָׁה, נְזִירִים, שֶׁהִנָּהּ קְבוּעָה, יַצִּיבָה, נִצְחִית, שֶׁאֵין טִבְעָהּ קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלֶיהָ 'אֵינֶנָּה'; תְּפִיסָה, נְזִירִים, שֶׁהִנָּהּ קְבוּעָה, יַצִּיבָה, נִצְחִית, שֶׁאֵין טִבְעָהּ קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלֶיהָ 'אֵינֶנָּה'; מֻשָּׂגִים, נְזִירִים, שֶׁהִנָּם קְבוּעִים, יַצִּיבִים, נִצְחִיִּים, שֶׁאֵין טִבְעָם קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינָם קַיָּמִים בָּעוֹלָם וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עֲלֵיהֶם 'אֵינָם'; תּוֹדָעָה, נְזִירִים, שֶׁהִנָּהּ קְבוּעָה, יַצִּיבָה, נִצְחִית, שֶׁאֵין טִבְעָהּ קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁאֵינָהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלֶיהָ 'אֵינֶנָּה'. אֵלּוּ, נְזִירִים, חֲכָמִים מַסְכִּימִים עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינָם קַיָּמִים בָּעוֹלָם וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עֲלֵיהֶם 'אֵינָם'.

"וְעַל מָה, נְזִירִים, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁהִנּוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלָיו יֶשְׁנוֹ? גּוּף, נְזִירִים, שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, אֵינוֹ יַצִּיב, אֵינוֹ נִצְחִי, טִבְעוֹ קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁהִנּוֹ קַיָּם בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלָיו 'יֶשְׁנוֹ'; תְּחוּשָׁה, נְזִירִים, שֶׁאֵינָהּ קְבוּעָה, אֵינָהּ יַצִּיבָה, אֵינָהּ נִצְחִית, שֶׁטִּבְעָהּ קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁהִנָּהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלֶיהָ 'יֶשְׁנָהּ'; תְּפִיסָה, נְזִירִים, שֶׁאֵינָהּ קְבוּעָה, אֵינָהּ יַצִּיבָה, אֵינָהּ נִצְחִית, שֶׁטִּבְעָהּ קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁהִנָּהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלֶיהָ 'יֶשְׁנָהּ'; מֻשָּׂגִים, נְזִירִים, שֶׁאֵינָם קְבוּעִים, אֵינָם יַצִּיבִים, אֵינָם נִצְחִיִּים, שֶׁטִּבְעָם קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים עֲלֵיהֶם שֶׁהִנָּם קַיָּמִים בָּעוֹלָם וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עֲלֵיהֶם 'יֶשְׁנָם'; תּוֹדָעָה, נְזִירִים, שֶׁאֵינָהּ קְבוּעָה, אֵינָהּ יַצִּיבָה, אֵינָהּ נִצְחִית, שֶׁטִּבְעָהּ קִלְקוּל, חֲכָמִים מַסְכִּימִים שֶׁהִנָּהּ קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם, וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עָלֶיהָ 'יֶשְׁנָהּ'. אֵלּוּ, נְזִירִים, חֲכָמִים מַסְכִּימִים עֲלֵיהֶם שֶׁהִנָּם קַיָּמִים בָּעוֹלָם וְאַף אֲנִי אוֹמֵר עֲלֵיהֶם 'יֶשְׁנָם'.1

[ב] "יֶשְׁנָן, נְזִירִים, תּוֹפְעוֹת-עוֹלָם בָּעוֹלָם. לַזֹּאת מִתְעוֹרֵר וְנוֹכַח הַטַטְהָגַטַה. בְּהִתְעוֹרְרוֹ וּבְהִוָּכְחוֹ הוּא מַכְרִיז, מוֹרֶה, מַגְדִּיר, מַרְצֶה, מְגַלֶּה, מְנַתֵּחַ וּפוֹרֵשׂ2 אוֹתָן.

"וּמָה הֵן, נְזִירִים, תּוֹפְעוֹת-הָעוֹלָם בָּעוֹלָם, שֶׁאֲלֵיהֶן מִתְעוֹרֵר וְנוֹכַח הַטַטְהָגַטַה, שֶׁבְּהִתְעוֹרְרוֹ וּבְהִוָּכְחוֹ הוּא מַכְרִיז, מוֹרֶה, מַגְדִּיר, מַרְצֶה, מְגַלֶּה, מְנַתֵּחַ וּפוֹרֵשׂ אוֹתָן? הַגּוּף, נְזִירִים, הוּא תּוֹפַעַת-עוֹלָם בָּעוֹלָם, שֶׁאֵלֶיהָ מִתְעוֹרֵר וְנוֹכַח הַטַטְהָגַטַה, שֶׁבְּהִתְעוֹרְרוֹ וּבְהִוָּכְחוֹ הוּא מַכְרִיז, מוֹרֶה, מַגְדִּיר, מַרְצֶה, מְגַלֶּה, מְנַתֵּחַ וּפוֹרֵשׂ אוֹתָהּ. וּמִי אֲשֶׁר, בֶּהֱיוֹתָהּ מֻכְרֶזֶת, מְלֻמֶּדֶת, מֻגְדֶּרֶת, מֻרְצֵית, מְגֻלָּה, מְנֻתַּחַת וּפְרוּשָׂה כָּךְ עַל יְדֵי הַטַטְהָגַטַה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה – מָה יָכוֹל אֲנִי, נְזִירִים, לַעֲשׂוֹת לַטִּפֵּשׁ, לָאָדָם סְתָם, הָעִוֵּר וַחֲסַר-הָעֵינַיִם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה?

"הַתְּחוּשָׁה, נְזִירִים, הִיא תּוֹפַעַת-עוֹלָם בָּעוֹלָם, שֶׁאֵלֶיהָ מִתְעוֹרֵר וְנוֹכַח הַטַטְהָגַטַה, שֶׁבְּהִתְעוֹרְרוֹ וּבְהִוָּכְחוֹ הוּא מַכְרִיז, מוֹרֶה, מַגְדִּיר, מַרְצֶה, מְגַלֶּה, מְנַתֵּחַ וּפוֹרֵשׂ אוֹתָהּ. וּמִי אֲשֶׁר, בֶּהֱיוֹתָהּ מֻכְרֶזֶת, מְלֻמֶּדֶת, מֻגְדֶּרֶת, מֻרְצֵית, מְגֻלָּה, מְנֻתַּחַת וּפְרוּשָׂה כָּךְ עַל יְדֵי הַטַטְהָגַטַה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה – מָה יָכוֹל אֲנִי, נְזִירִים, לַעֲשׂוֹת לַטִּפֵּשׁ, לָאָדָם סְתָם, הָעִוֵּר וַחֲסַר-הָעֵינַיִם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה?

"הַתְּפִיסָה, נְזִירִים, הִיא תּוֹפַעַת-עוֹלָם בָּעוֹלָם, שֶׁאֵלֶיהָ מִתְעוֹרֵר וְנוֹכַח הַטַטְהָגַטַה, שֶׁבְּהִתְעוֹרְרוֹ וּבְהִוָּכְחוֹ הוּא מַכְרִיז, מוֹרֶה, מַגְדִּיר, מַרְצֶה, מְגַלֶּה, מְנַתֵּחַ וּפוֹרֵשׂ אוֹתָהּ. וּמִי אֲשֶׁר, בֶּהֱיוֹתָהּ מֻכְרֶזֶת, מְלֻמֶּדֶת, מֻגְדֶּרֶת, מֻרְצֵית, מְגֻלָּה, מְנֻתַּחַת וּפְרוּשָׂה כָּךְ עַל יְדֵי הַטַטְהָגַטַה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה – מָה יָכוֹל אֲנִי, נְזִירִים, לַעֲשׂוֹת לַטִּפֵּשׁ, לָאָדָם סְתָם, הָעִוֵּר וַחֲסַר-הָעֵינַיִם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה?

"הַמֻּשָּׂגִים, נְזִירִים, הֵם תּוֹפַעַת-עוֹלָם בָּעוֹלָם, שֶׁאֵלֶיהָ מִתְעוֹרֵר וְנוֹכַח הַטַטְהָגַטַה, שֶׁבְּהִתְעוֹרְרוֹ וּבְהִוָּכְחוֹ הוּא מַכְרִיז, מוֹרֶה, מַגְדִּיר, מַרְצֶה, מְגַלֶּה, מְנַתֵּחַ וּפוֹרֵשׂ אוֹתָהּ. וּמִי אֲשֶׁר, בֶּהֱיוֹתָהּ מֻכְרֶזֶת, מְלֻמֶּדֶת, מֻגְדֶּרֶת, מֻרְצֵית, מְגֻלָּה, מְנֻתַּחַת וּפְרוּשָׂה כָּךְ עַל יְדֵי הַטַטְהָגַטַה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה – מָה יָכוֹל אֲנִי, נְזִירִים, לַעֲשׂוֹת לַטִּפֵּשׁ, לָאָדָם סְתָם, הָעִוֵּר וַחֲסַר-הָעֵינַיִם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה?

"הַתּוֹדָעָה, נְזִירִים, הִיא תּוֹפַעַת-עוֹלָם בָּעוֹלָם, שֶׁאֵלֶיהָ מִתְעוֹרֵר וְנוֹכַח הַטַטְהָגַטַה, שֶׁבְּהִתְעוֹרְרוֹ וּבְהִוָּכְחוֹ הוּא מַכְרִיז, מוֹרֶה, מַגְדִּיר, מַרְצֶה, מְגַלֶּה, מְנַתֵּחַ וּפוֹרֵשׂ אוֹתָהּ. וּמִי אֲשֶׁר, בֶּהֱיוֹתָהּ מֻכְרֶזֶת, מְלֻמֶּדֶת, מֻגְדֶּרֶת, מֻרְצֵית, מְגֻלָּה, מְנֻתַּחַת וּפְרוּשָׂה כָּךְ עַל יְדֵי הַטַטְהָגַטַה, אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה – מָה יָכוֹל אֲנִי, נְזִירִים, לַעֲשׂוֹת לַטִּפֵּשׁ, לָאָדָם סְתָם, הָעִוֵּר וַחֲסַר-הָעֵינַיִם, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה?

[ג] "מַמָּשׁ, נְזִירִים, כְּפִי שֶׁלּוֹטוּס כָּחֹל אוֹ לוֹטוּס אָדֹם אוֹ לוֹטוּס לָבָן נוֹלַד בַּמַּיִם, גָּדֵל בַּמַּיִם, עוֹלֶה מִן הַמַּיִם וְנוֹתַר בִּלְתִּי מֻכְתָּם בְּמַיִם3, מַמָּשׁ כָּךְ הַטַטְהָגַטַה, נוֹלַד בָּעוֹלָם, גָּדַל בָּעוֹלָם, וּבְהִשְׁתַּלְּטוֹ עַל הָעוֹלָם הוּא חַי בִּלְתִּי מֻכְתָּם בָּעוֹלָם4."


הערות · 4

  1. 1יש סתירה לכאורה בין הנאמר כאן ובין הנאמר בסוטרה "קַצָּ'נַגוֹטַּה" SN12.15, אך כפי שכתבתי בהערה שם, הבודהה מסרב לקבוע עמדות אונטולוגיות (באשר לקיומם של דברים) אלא רק זמנית לצורך הדיון ובמידה המוסכמת על המתדיינים, וכאן זה "זמני לצורך הדיון, ובמידה המוסכמת על המתדיינים" שהרי כאן מדובר בהסכמה בין חכמים ובין הבודהה, ואילו שם מדובר ב-"על-פי רוב בעולם" ובמקרים של אי הסכמה בין שתי דעות קוטביות, שאז הבודהה מסרב לקבוע עמדה אונטולוגית כל שהיא. התוצאה בכל מקרה היא שהבודהה אינו לוקח צד בויכוח ובמחלוקת, ובפרט אינו מעורר אותן.
  2. 2מַרְצֶה, מְגַלֶּה, מְנַתֵּחַ וּפוֹרֵשׂ ראו שרשרת פעלים זו, שמשמעותה "ללמד את כל היבטיו של עניין מסויים" גם ב"מַצָּבִים" AN04.192, ב"בְּבֵית הַלְּבֵנִים" SN14.13 וב"הוֹפָעָה" AN03.136.
  3. 3זהו סוג הלוטוס הרביעי במשל שמביא הבודהה ב"הַחִפּוּשׂ הַנַּעֲלֶה" MN026, הסוג המציין את אותם יצורים חיים המסוגלים לשמוע את הדהרמה ולהשתחרר מסבל.
  4. 4משל כמעט זהה מופיע בסיום הסוטרה "דוֹנַה" AN04.36, ואולם שם הסוטרה כולה עוסקת בבודהה עצמו והמשל מתאים מאוד, בעוד שזו שלפנינו עוסקת בְּאִי-הַוַּכְּחָנוּת של כל הדוברים את הדהרמה. תופעה כזו, שבה נעשה במשל שימוש חוזר למרות אי התאמה מסויימת בשימוש המשני, מצוייה גם במקומות אחרים (ראה משל שני פילים מאומנים או שני סוסים וכו' בסוטרה "מַעֲמָדוֹ שֶׁל הַמְּאֻמָּן" MN125, והערתי שם). מכל-מקום, הדגש כאן אינו הטטהגטה אלא הטוהר שצומח מתוך זיהומי התודעה ואינו מוכתם בהם, כמו הלוטוס שבהבקיעו אל מחוץ לביצה לא דבק בו רבב ממנה.

לכל הסוטרות